חברה המפעילה אתרי בידור למבוגרים, תבעה מבית המשפט להוציא צו מניעה זמני להחלטת ישראכרט שלא לבצע עבורה שירותי סליקה, ולחייב אותה להמשיך לתת את שירות זה עם תום ההתקשרות עימה.
 

יש לכם שאלה?

פורום משפט מסחרי ודיני חברות

 

חברת טופ קוד טוענת כי היות והיא קיימת קרוב לעשר שנים, ישראכרט הייתה מודעת לאופיה התכנים באתריה. עורך הדין של החברה ציין כי כשחודשה ההתקשרות עם ישראכרט בשנת 2010, טופ קוד סווגה כמפעילת אתרי הכרויות היות ולא נמצאה סיווג מתאים אחר אצל חברת האשראי. נטען כי מנהליה היו מודעים לאופי התכנים האמיתי שמועלה לאתרי האינטרנט.


מטעם התביעה אף נטען כי סיום ההתקשרות נפל "כרעם ביום בהיר" על החברה וייסב נזק כלכלי אדיר שיגרור פיטורי עובדים. עוד נטען, כי עפ"י החוזה בין החברות יש להודיע על כל שינוי לפחות 30 יום מראש, סעיף שהופר ע"י הנתבעת. בנוסף נטען ע"י טופ קוד כי ישראכרט עדיין מספקת שירותי סליקה לחברות העוסקות אף הן בתוכן למבוגרים, ולכן יש כאן פגישה בחופש העיסוק.


חברת ישראכרט, מחברות האשראי המובילות בישראל, קיימה עם חברת טופ קוד קשרים עסקיים משנת 2005, בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה לשלם בכרטיסי האשראי שלה באתרי טופ קוד

.
החברה טוענת מנגד כי עקב נהלים פנימיים חדשים, היא מסרבת להמשיך בשירות זה. החברה טוענת כי סיפוק שירות זה לחברת טופ קוד עלול לחשוף אותה לקנסות כבדים והגבלות לאור ההנחיה של המפקח מטעם הבנקים, שיש לקבוע מדיניות מיוחדת להשקעה בענפים עתירי סיכון כגון בידור למבוגרים בלבד.


בכתב ההגנה של חברת האשראי נכתב כי טופ קוד לא דיווחה על האופי האמיתי של אתריה היות ובחוזה טופ קוד הצהירה שהיא מפעילה אתר הכרויות. לבסוף, צוין, כי ההתקשרות הופסקה כדין לפי הסעיף בהסכם הקובע כי" הסכם זה ניתן לביטול ע"י הודעה בכתב של אחד הצדדים למשנהו. הביטול ייכנס לתוקפו מעת קבלת ההודעה בכתב על ידי הצד המקבל". ישראכרט דוחה את טענת טופ קוד להפסדים כספיים, היות והיא יכולה לבקש שירותי סליקה מחברות אשראי אחרות.

 

השופט קבע: סיום החוזה חוקי
 

שופט בית המשפט המחוזי דחה על הסף את התביעה. השופט קיבל את טענת הנתבעת לפיה הסעיף בחוזה מאפשר לה לסיים את הקשר עם החברה התובעת בכל עת, כמו גם ההפך.סיום החוזה נעשה עפ"י החוק.


השופט לא קיבל את טענת התובעת באשר לנזק הכלכלי הצפוי, משום שיש דרכים אחרות לגבות כסף מלקוחות כגון תשלום בבנק הדואר , תשלום דרך חברות אשראי אחרות. או חיוב חשבון הטלפון של המשתמש.


אשר לפגיעה בחופש העיסוק, השופט קבע כי טופ קוד מתעלמת מכך שגם לנתבעת יש חופש עיסוק וזכותה להחליט לאילו לקוחות להעניק שירותי סליקה ולאילו לא. השופט ציין כי, עפ"י ההוראה של המפקח על הבנקים, שישראכרט כפופה לו, התחום שבו טופ קוד עוסקת הוא עתיר סיכונים ולכן החלטת ישראכרט להפסיק את ההתקשרות, סבירה.
 


עודכן ב: 28/04/2013