אחת השאלות ששבות ועולות בהקשר של עבירות מין, היא ההגדרה לאי הסכמה – במילים אחרות, האם בנסיבות מסוימות ומורכבות, לדוגמה יחסי מין בין בני זוג, ניתן לפרש אחרת את המילה "לא".
יש לכם שאלה?
פורום אלימות במשפחה
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
לשאלה מסוג זה נדרש בית המשפט העליון, שבפניו הובא ערעור של אדם שהורשע באלימות כלפי ילדיו ובעבירות אלימות, אינוס וביצוע מעשי סדום באשתו. על מעשים אלה הוטל על הנאשם בבית המשפט המחוזי מאסר בפועל למשך עשר שנים ופיצוי כספי לאשתו על סך 30 אלף שקל. בנוסף הוטלו על הנאשם שתי תקופות מאסר על תנאי.
את הערעור הגיש הנאשם אך ורק על עבירות המין שביצע באשתו, וכן על העונש עצמו, שלטענתו ולטענת עורך דינו מדובר בעונש חמור במיוחד, בייחוד בהתחשב בגזרי דין במקרים דומים.
האישה התנגדה באופן ברור ליחסי המין
המערער העלה בדיון פעם נוספת את הטענה כי הרעייה קיימה עמו גם יחסי מין בהסכמה, ועל כן לא היה מודע לכך שייתכן והיא מביעה בחלק מהמקרים התנגדות למעשים. בזמן עדותה בבית המשפט המחוזי, הודתה אשתו של המערער שאכן, בהזדמנויות שונות ובמהלך תקופות מסוימות בנישואיהם (השניים נישאו ב-1985) יחסי המין ביניהם היו בהסכמה.
מאידך, נקבע כי כאשר האישה כן הביעה התנגדות ליחסי מין עם הנאשם, היא עשתה זאת בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. אם לא די בכך, הנאשם אף הגיב להתנגדות שהביעה באלימות.
האם וילדיה היו נתונים לאלימות מתמשכת
ילדיהם של בני הזוג, שחוו את נחת זרועו של אביהם במשך כל שנות חייהם, לא היו עדי ראייה למעשי האונס שביצע אביהם באמם מאחורי דלת סגורה.
אולם, בתם של השניים, שהייתה גם זו שהגישה את התלונה הראשונית במשטרה, העידה בבית המשפט המחוזי כי לילה אחד התעוררה מצעקות אמה, שהגיעו מכיוון חדר השינה של הוריה. הנערה לא הצליחה להיכנס לחדר, אולם מאוחר יותר צפתה באמה נסה לשירותים כשהיא באה לירוק דם או להקיא, תוך שהיא ממלמלת מילות שבר.
לעומת עדותם של האם וילדיה, שנתפסה בעיני השופטים כעדות מהימנה ונטולת הגזמות מיותרות, בית המשפט המחוזי מצא את עדותו של המערער כמלאת סתירות ונטולת היגיון.
הנימוקים לגזר הדין בבית המשפט המחוזי, שמו דגש על התקופה הארוכה בה היו נתונים האם וילדיה לאלימות חוזרת ונשנית, ובתוכה גם את העובדה כי המערער לא הודה באף אחד מהאישומים שיוחסו לו, ובכך אילץ למעשה את כל ילדיו לעלות על דוכן העדים ולגולל את שעבר עליהם.
המערער מעולם לא הביע חרטה
הרכב השופטים בבית המשפט העליון, בחר לדחות את הערעור של הנאשם. בהכרעה נכתב כי אין ספק שקיום יחסי מין בהסכמה הוא עניין מהותי בין בני זוג, אולם במקרה זה השאלה אם לא ניתן היה לפרש את התנהגותה של האישה כאי הסכמה אינה רלוונטית, כיוון שזו התנגדה בצורה ברורה ומוחלטת למעשים.
בנוסף, כיוון שהמערער בחר שלא להביע חרטה על מעשיו גם בשלב הערעור, לא מצאו השופטים סיבה לבחון מחדש את חומרת העונש שהוטל עליו. עוד ציינו השופטים כי במהשך לטענות המערער ועורך דינו על העונש שקיבל, זה אינו חמור במיוחד ואפשר גם לומר שבהינתן הנסיבות הקשות במקרה, מדובר בעונש שיכול גם להיחשב כקל מדי.
.JPG)
