מאז 1970, מצוין ברחבי העולם "יום כדור הארץ". מדי שנה, ב-22 באפריל, אנו מנסים להקל מעט ממצפונינו על מה שאנחנו מעוללים לכדור בשאר ימות השנה, זאת על ידי כיבוי אורות יזום ברחבי הארץ למשך שעה אחת.

 

יש לכם שאלה?

פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות


ביחד עם המודעות הגוברת לאיכות הסביבה, משתרשת אט אט בקרב אזרחים מהשורה ההכרה כי אפשר לצאת למאבק על איכות חייהם, בנושאים רבים כגון זיהום מאגרי מים (ודי אם נזכיר את מאבקה של ארין ברוקוביץ'), זיהום אוויר, רמות רעש בלתי סבירות וכדומה.

 

תיקים העוסקים בפגיעה באיכות החיים, שבד בבד מזיקה גם לסביבה, הפכו את התחום המשפטי של הגנת הסביבה, תחום שבעבר נחשב לבעל תדמית לא רווחית ו"היפית", למקור לתביעות ענק כנגד מזהמים למיניהם (בין אם בתביעה ייצוגית ובין אם בתביעה פרטית).

 

בישראל, הוקם המשרד להגנת הסביבה ב-1973, כאשר עד מהרה הוא סופח תחת משרד הפנים. ב-1988, ובראשותו של רוני מילוא, קיבל המשרד לראשונה מעמד עצמאי, ועם השנים החל לגבש את זהותו. בשנים האחרונות, המשרד תופס חלק משמעותי ובעל משקל במאבקים מול גופים שונים ומשרדים בממשלה, וזאת במסגרת פעילותו בנושאים כמו זיהום אוויר, הגנה על בעלי חיים, הגנה על הסביבה החופית, השלכת פסולת ועוד. 

 

המודעות הסביבתית רק גדלה

 

המאבקים הסביבתיים בישראל הולכים ותופסים תאוצה. ארגונים סביבתיים רבים, דוגמת אדם טבע ודין, גרינפיס, החברה להגנת הטבע, עמותת מלר"ז, עמותת צלול וכן הלאה, מרימים את ראשם ונעמדים על הרגליים האחוריות כדי להיאבק על כל פיסה ירוקה הנמצאת תחת איום, ועל כל פגיעה באיכות חיי האזרחים. עם הזמן, ארגונים אלה זוכים לחשיפה גדולה יותר ולתמיכה רבה מהציבור, שגם מגלה יותר ויותר רגישות ועניין בנושא.

 

לא תמיד זה מצליח. אחת הדוגמאות הבולטות של השנים האחרונות לכישלון של ארגוני הסביבה בישראל, היא המאבק על שימורו של עמק ססגון שבפארק תמנע. בעמק זה, על פי התכנון, אמור לקום מתחם מלונות יוקרתי. מאבק נוסף שתופס לאחרונה את הכותרות, וגם עליו לא הצליחו המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים להשפיע, הוא בנושא תוואי הרכבת לאילת (העלול, לטענת הארגונים, לפגוע במרקם המחייה של בעלי החיים שבאזור, בנחל צין ובאתרים ארכיאולוגיים שונים). עם זאת, יש גם מספר הישגים לא מבוטל לארגונים אלה. הנה כמה דוגמאות בולטות:

 

דחיית עתירה כנגד "חוק האסבסט"

בתחילת חודש אפריל, בג"צ דחה את עתירתו של מפעל האסבסט "איתנית" בנוגע לביטול "חוק האסבסט" שחוקק בשנת 2011. בית המשפט העליון קבע כי אין לבטל את החוק ואין לפטור את המפעל מאחריות לפינוי מפגע אסבסט בגליל שנוצר בגין פעילותו. בפסק הדין, בו נכתב בין היתר כי על היצרן מוטלת אחריות משמעותית, נקבע כי המפעל יממן מחצית מעלות הפרויקט, הנוגע לניקוי אדמות הגליל המערבי מהחומר המסוכן. בפסיקה תקדימית זו, ניתן לראות קביעה ברורה בנוגע לאחריות המוטלת על היצרן, כשטובת הציבור מקבלת את החשיבות הראויה לה.

 

המאבק על חוף פלמחים

סאגת בניית כפר הנופש בחוף פלמחים הינה סיפור סביבתי נוסף. בסיפור הבנייה על קו החוף של פלמחים, ניתן לראות למעשה עד כמה הרגישות לסביבה ולזכותו של האדם ליהנות מסביבתו הטבעית, הלכה והתפתחה. בשנת 2000, מוסדות התכנון אישרו את הקמתו של כפר הנופש, כשארבע שנים לאחר מכן מנהל מקרקעי ישראל מכר את החוף ליזמות פרטית במחיר של שמונה מיליון שקל.

 

בשנת 2008, החל מאבק תושבי האזור בהקמת הכפר, מאבק בו התושבים בחרו להתבצר באזור לזמן ממושך. באותה שנה נכנסה לתמונה המדינה, כשלצידה ארגון אדם טבע ודין. חבירה בין המדינה לגופים הירוקים הביאה להגשת עתירה למניעת בנייה בטווח של 100 מטרים מהחוף. העתירה התקבלה. עתה, לאחר כמה תהפוכות נוספות, הוחלט כי לא ייבנה כפר נופש על החוף, ובמקביל תימשך הפיכתו של החוף לגן לאומי.

 

חוות מזור וסגירתה

חוות מזור היא עוד דוגמה מצוינת לתוקף המשפטי ההולך וגדל של ארגוני הסביבה וההגנה על בעלי החיים. חוות מזור, המגדלת קופים למטרת ייצוא – לרוב לטובת ניסויים במעבדות שונות - נמצאת מזה מספר שנים במאבק משפטי חריף המנהלות כנגדה מספר עמותות. במהלך השנים, הוטלו על החווה עוד ועוד הגבלים, ביניהם התרת ייצוא קופים למטרות מחקר רפואי בלבד. בשנת 2012 היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עיכב משלוח של 86 קופים שיועדו לניסוי בוושינגטון, וזאת בשל אישור יוצא דופן שנתנה רשות הטבע והגנים לכלול במשלוח זה גם קופות מבוגרות שנולדו במאוריציוס ויובאו לארץ למטרות רבייה. לבסוף אישר בג"צ לשלוח אך ורק קופים שנולדו בחווה עצמה. בינואר 2013, אישר היועץ המשפטי את בקשתו של גלעד ארדן, השר היוצא לאיכות הסביבה, לאסור את ייצוא החיות לחו"ל החל מינואר 2015, מהלך שעשוי להוביל בשלב הסופי לסגירתה של החווה, 22 שנה לאחר שנפתחה.

 

ניצחון תושבי שכונת קרית ספר 

אבל לעיתים אין צורך במאבקים בבג"צ. לעיתים, כל מה שצריך זה הרבה כוח רצון, אורך רוח ושיתוף פעולה, כפי שנעשה במאבק שניהלו במשך 15 שנה תושבי שכונת קרית ספר בתל אביב – ומאוחר יותר בשיתוף עיריית תל אביב, שרצונם בריאה ירוקה באמצע העיר, הוביל לניצחון מזהיר בוועדה המחוזית מחוז מרכז. התושבים סירבו להתפשר על תוכניות שונות שהוגשו להם במהלך השנים, ואפילו ניצחו בערכאות משפטיות, לאחר שבשנת 2007 הוצא מכרז לבניית חניון בשטח המדובר. בעניין זה קבע בית המשפט כי לא ניתן להקים את החניון על השטח וכיום, לאחר שנתיים של תכנון ובנייה, ניתן ליהנות במרכז העיר מ-13 דונם של דשא, צמחייה ומקווי מים מלאכותיים.


למעשה ניתן לומר שהמעגל הושלם. על האדם אומנם מוטלת האשמה העיקרית על זיהום הסביבה, באותה מידה שמוטלת עליו האחריות לפעול למען שיקומה ושימורה.