עת"מ 47905-12-12

 

פעמים רבות, קשישים הזקוקים לסיוע רפואי מתקשרים עם עובד זר אשר מעניק להם מענה בנושא. במרבית המקרים, בין הקשיש לבין העובד הזר ישנו פער גילאים משמעותי. אי לכך, והיות ועובדים זרים רבים מבקשים להישאר בישראל לאחר תום אשרת השהייה שלהם, בתי המשפט נוטים לבחון ברחל בתך הקטנה סיטואציות בהן קשיש ועובדת זרה טוענים כי הם ידועים בציבור. חשוב להדגיש כי למרות ה"דעה הקדומה", ייתכן בהחלט כי קשיש ועובדת זרה יפתחו קשר אהבה כנה ואמיתי. עם זאת, כפי שצוין לעיל, ההכרה המשפטית בקשר זה איננה פשוטה כלל וכלל. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת
פורום בית משפט לענייני משפחה


קשיש ישראלי אשר איבד את שני ילדיו (אחד באסון התאומים והשני מפאת מחלה) מצא את עצמו "לבד בעולם". זאת לאחר שבתו, אשר איננה מתגוררת בארץ, ניתקה עימו את הקשר. בשנת 2007, הקשיש פגש צעירה פיליפינית והשניים עברו לגור ביחד. פער הגילאים בין הקשיש לצעירה עמד על 35 שנים. יודגש כי בני הזוג הכירו כאשר הצעירה עוד הייתה נשואה לאזרח פיליפיני (ושלושת ילדיה שהו בחו"ל עם בעלה). שנתיים לאחר מעבר המגורים המשותף, הקשיש והצעירה ביקשו ממשרד הפנים להכיר בהם כבני זוג ידועים בציבור. הם פנו לוועדה במשרד הפנים וזאת במטרה להסדיר את מעמדה של האישה. משרד הפנים דחה את טענותיהם של בני הזוג לאחר שנטען כי ה"מסמכים לא הוגשו כנדרש".


מאבק ארוך וממושך


הקשיש והאישה תיקנו את הליקויים והגישו למשרד הפנים בקשה נוספת. כעת, משרד הפנים דחה את הבקשה בעקבות קביעה שעסקינן במערכת יחסי מטפל-מטופל ולא בזוגיות. עם זאת, משרד הפנים קיבל את החלטתו תוך חריגה מקיומם של נהלים מסודרים. אי לכך, הקשיש ובת זוגו הגישו עתירה מנהלית בעניין. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה וקבע כי משרד הפנים יערוך לקשיש ולאישה שימוע שיסתיים במתן החלטה מנומקת ומפורטת. במהלך השימוע החוזר, משרד הפנים והצדדים הגיעו למסקנה כי בני הזוג יוכלו להגיש את בקשתם מחדש לאחר שהאישה תתיר את נישואיה לבעלה הפיליפיני.


עם זאת, גם לאחר שהאישה התגרשה מבעלה, משרד הפנים החזיק בסירובו להכיר בבני הזוג כידועים בציבור. הפעם, נקבע כי בני הזוג אינם יכולים להיות ידועים בציבור וזאת משום שהם "לא ידעו די פרטים אחד על השני". הקשיש והאישה הגישו עתירה מנהלית נוספת בעניין זה. העתירה נדונה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.


בית המשפט: מדובר בידועים בציבור


במסגרת העתירה, הקשיש והאישה טענו כי ההבדלים בתשובותיהם במשרד הפנים לא נבעו מאי ידיעה כי אם מקשיי שפה. הודגש גם כי לא מדובר ביחסי מטפל-מטופל, וזאת נוכח העובדה שהקשיש איננו סיעודי והוא לא זקוק למטפלת. הקשיש הדגיש כי במידה והוא היה זקוק למטפלת, הוא היה שוכר עובדת זרה הפועלת בישראל באופן חוקי. כמו כן, בני הזוג ציינו פעם נוספת כי הם מתגוררים ביחד כבר למעלה משש שנים. הודגש כי הקשיש אף הוריש חלק מרכושו לבת זוגו.


משרד הפנים טען כי אין לקבל את העתירה. בתשובת המשרד נטען כי לא הוכח שהקשיש ובת זוגו "קשרו את גורלם זה בזו". כמו כן, צוין כי - השניים לא ידעו פרטים רבים האחד אודות השני, תוכניותיהם לעתיד שונות והם כלל לא מבלים בצוותא. אי לכך, משרד הפנים טען כי לא הוכחה כלל מערכת יחסים זוגית המעידה על יחסי ידועים בציבור.


בית המשפט קבע כי הוא מקבל את העתירה. השופטת, רות רונן, קיבלה את העתירה בקובעה כי מערכת היחסים בין הקשיש לבת זוגתו אכן התאימה להגדרת "ידועים בציבור". נקבע כי השניים מנהלים משק בית משותף וחיי משפחה. מבחינת משק הבית המשותף, השופטת רונן קבעה כי מדובר בסוגיה פשוטה היות ובני הזוג גרים ביחד מזה יותר מ-6 שנים. אמנם הקשיש הוא זה שנשא בנטל הפרנסה, אך הוכח כי בת הזוג עושה שימוש בכספים לצרכים משותפים. כמו כן, השופטת הדגישה כי ההסדר הרכושי הוסכם על הצדדים.


אכן, קבעה השופטת, לא קל לבחון את צפונות הלב ולהעמיד למשפט רגשות כחיבה ואהבה. עם זאת, במקרה דנן, נקבע כי לא ניתן גם לשלול את קיומה של זוגיות זו. השופטת עמדה על המכשולים שבדרך להכרה בבני הזוג כידועים בציבור. לדוגמא, פער הגילאים, פערי השפה וההבדלים הסוציו-אקונומיים. עם זאת, נקבע כי ניתן להגדיר את היחסים בין הקשיש לבת זוגתו כ"מערכת יחסים לא קונבנציונאלית". בית המשפט מתח גם ביקורת על משרד הפנים, אשר בכל פעם דחה את עתירתם של בני הזוג בסיבות אחרות. מנגד, בני הזוג הציגו גרסה סדורה ועקבית של מערכת היחסים ביניהם.