הסדרת סוגיות כבאות במבנה הינה חובה המוטלת על בעלי נכסים, וזאת נוכח הסכנה הטמונה באי התקנת אמצעי זהירות כנגד אש. הרציונאל הינו ברור. חייהם של דיירים הגרים בנכס שאיננו מוסדר מבחינת סוגיות כגון כבאות והצלה, נמצאים בסכנה מתמדת. להלן דוגמא למקרה בו ראש מדור מניעת דליקות בעירייה מקומית טען כי הוא מסיר את אחריותו מבניין בעיר, וזאת נוכח אי הסדרה של הוראותיו והתראותיו. לאחר הדו"ח החמור, העירייה הגישה לבית המשפט תביעה לפינוי הנכס. בית המשפט נעתר לתביעה והורה על פינוי הדיירים.

 

יש לכם שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום נדל"ן מסחרי - השקעות בנדל"ן
פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף


מדובר במקרה בו בית המשפט השלום בפתח תקווה קיבל תביעת פינוי בניין שהוגשה על ידי העירייה כנגד 76 בעלי זכויות בבניין משרדים בעיר. נקבע כי הדיירים של המקום יפונו נוכח הסכנה הטמונה בנכס. הבניין, אשר הוקם כאשר ייעודו לשמש עבור נדל"ן מסחרי, הוסב לבית דירות שלא כחוק. כיום, מתגוררים בנכס יותר ממאה דיירים. מרבית הדיירים בבניין הינם עובדים זרים. כמו כן, פועלים בבניין מלונית ושירותי ליווי. ישנם גם מספר קטן של משרדים אשר ממשיכים לפעול בנכס.

 

שש שריפות בתוך ארבע שנים

 

בית המשפט קיבל את החלטתו לאור טענותיהן של הוועדה המקומית בפתח תקווה והעירייה. אלה טענו כי חייהם של הדיירים נתונים בסכנה נוכח אי מילוי דרישות כבאות לאורך שנים ארוכות. בפסק הדין הודגש כי במהלך ארבע השנים האחרונות פרצו בבניין לא פחות משש שריפות. יתרה מכך, נטען כי שלוש מהשריפות התלקחו בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להגשת התביעה.


העירייה צרפה לתביעתה דו"ח מטעם ראש מדור מניעת דליקות בעירייה. הדו"ח, אשר נערך בעקבות שריפה שפרצה במקום סמוך להגשת התביעה, העלה כי מדור מניעת דליקות הודיע שהוא מסיר אחריותו מהבניין בגין התראות חוזרות ונשנות מצידו שנפלו על אוזניים ערלות. ראש מדור מניעת דליקות הוסיף בדבריו כי מדובר בבניין המהווה "סכנת חיים ממשית ומיידית". לדבריו, השאלה אשר עמדה על הפרק לא הייתה "האם תפרוץ שריפה בבניין?" אלא "מתי השריפה תפרוץ ומה יהיו נזקיה?". ראש המדור ציין כי הוא הסיר את האחריות המשפטית והמקצועית מהבניין, והוא מצפה כי הגורמים המוסמכים יפעלו במהירות לפינוי הדיירים מהמקום טרם יתרחש אסון.

 

בית המשפט: "הכתובת זועקת לשמיים"


בעקבות הדו"ח החמור, עיריית פתח תקווה הגישה תביעה לפינוי הבניין. השופטת, שלהבת קמיר-וייס, קיבלה כאמור את התביעה. השופטת קבעה כי הייתה זו זכותה וחובתה של עיריית פתח תקווה לפעול במהירות בנושא המדובר, וזאת נוכח אחריותה לדאוג לשלומם וביטחונם של תושבי העיר. השופטת הדגישה כי לא רק שהכתובת הייתה על הקיר, אלא שהיא "זועקת לשמיים".

 

בפסק הדין נקבע כי היות ובעלי הבניין סירבו להתקין במקום את סידורי הכבאות הדרושים מתוך שיקולי "בצע כסף", הרי שלא היה מנוס מפינוי דיירי המקום. בית המשפט הדגיש כי הוא איננו יכול "לעמוד מנגד" כאשר הוא מתמודד עם "זלזול בחיי אדם". בסופו של היום, נקבע כי הבניין יפונה לאלתר וזאת עד אשר יוסדרו בו כל סוגיות הכבאות הדרושות.


יש להדגיש כי בית המשפט החריג בפסק הדין את הוראת הפינוי ממפלס הקרקע של הבניין אשר משמש מספר חנויות למסחר. זאת היות ועסקים אלה נהנים מגישה ישירה לרחוב. מלבד קבלת התביעה לפינוי מיידי, בית המשפט חייב כל אחד מ-76 בעלי הזכויות בנכס בתשלום 2,500 שקלים הוצאות משפט לעירייה.