כיב בקרנית הינה מחלה זיהומית קשה אשר נגרמת כתוצאה מפטריה, חיידק או אמבה בקרנית. לא אחת, כיב בקרנית עלולה לגרום לפגיעה של ממש בראייה ובעין. על פי רוב, כיב בקרנית באה לידי ביטוי באדמומיות משמעותית של לובן העין, אשר מלווה בדמעת, הפרשה, ואזור עכור בקרנית. לעיתים, כיב בקרנית עלולה להיות תוצאה של תנאי עבודה. בסיטואציות כגון דא, ייתכן והעובד יוכל לזכות בהכרה מהביטוח הלאומי. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום ביטוח לאומי
פורום תאונת עבודה
פורום אחוזי נכות
פורום ועדה רפואית
פורום מחלת מקצוע


התובע הגיע בספטמבר 2008 לאשפוז במחלקת העיניים בבית החולים "וולפסון". לדבריו, הוא סבל מכיב בקרנית העין אשר היה תוצאה של עבודתו בבניין. אי לכך, הוא הגיש תביעה בעניין לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי והתובע הסכימו למינוי מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה המדוברים למחלה. בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו. במסגרת המינוי, הופנו למומחה השאלות הבאות:

  1. מהי מחלת התובע?
  2. האם קיים קשר סיבתי של גרימה או החמרה בין תנאי העבודה, כפי שתוארו, לבין התפתחות המחלה?
  3. האם ההשפעה של תנאי העבודה הייתה פחותה באופן משמעותי מהשפעתם של גורמים אחרים?

המומחה הרפואי הגיש את חוות דעתו. מבחינת מחלת התובע, נקבע כי התובע אושפז בבית החולים "וולפסון" בגין כיב בקרנית העין הימנית. הודגש כי התובע הרכיב במשך שנים עדשות מגע חודשיות. היות והתובע סבל גם מחיידק אלים, הוא טופל בשני סוגי אנטיביוטיקה, כמקובל במקרים קשים וחמורים של כיב בקרנית. המומחה התייחס לכך שהתובע, אשר לוקה בקוצר ראיה משמעותי, נוהג להרכיב עדשות מגע אשר חשופות עקב תנאי עבודתו לאבק. כאשר התובע שוחרר מבית החולים, נכתב במכתב השחרור כי הוא סבל מזיהום קרנית חיידקי אשר מקורו בעדשות המגע.


לולא העבודה לא הייתה מתרחשת התאונה


באשר לשאלת הקשר הסיבתי, המומחה הרפואי היה סבור כי הכיב בקרנית העין ממנו סבל התובע לא הייתה קשורה לאירוע כזה או אחר במקום העבודה. נקבע כי הממצאים הרפואיים אצל התובע העידו על כך שמחלתו הייתה תולדה של "תהליך או תהליכים אשר התרחשו בימים שלפני האירוע". כמו כן, המומחה הרפואי הדגיש כי אין ספק שתנאי אבק ורוח יכולים לגרום לכניסתם של גרגירים זעירים לעיניו של התובע. היות והרכבתן של עדשות מגע דורשת מידה גבוהה של הקפדה על היגנייה נכונה (לרבות שימוש בתכשירים נוספים כגון "דמעות מלאכותיות"), אין ספק שתנאי העבודה "סייעו" (בלשון המעטה) להתפתחות המחלה.


המומחה הרפואי התקשה מעט להשיב על שאלת משקל תנאי העבודה בהתפתחות המחלה. בחוות דעתו המקצועית נכתב כי מחד גיסא היו תנאים אובייקטיבים שיכלו לגרום למקרה כגון אבק וכו'. מאידך, היות והתובע עבד בבניין ועם משקפי מגן, ניתן להניח שהוא לא היה יכול לבצע מלאכתו כראוי ללא הרכבת עדשות מגע.


בית הדין לעבודה בחן את חוות דעתו הרפואית המקצועית של המומחה וקבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי היות והתובע במקרה דנן סבל מקוצר ראייה משמעותי, לא היה ספק שהיה עליו להרכיב עדשות מגע בכדי לבצע את עבודתו נאמנה. יתרה מכך, אף המומחה הרפואי ציין כי הרכבת משקפיים בסיטואציה זו הייתה עלולה לסכן את התובע נוכח נסיבות תנאי עבודתו. כמו כן, נקבע כי המומחה היה תמים דעים באשר לקשר שבין גרגרי האבק לכיב הקרנית. שילוב זה הוביל את בית הדין לעבודה למסקנה כי מחלתו של התובע לא הייתה נגרמת לאחרון לולא עבודתו בבניין.