לצערנו הרב, יידויי אבנים בישראל הינם תופעה נפוצה. מדי שנה, מדווחים אלפי מקרים של יידויי אבנים ולעיתים נדמה כי עסקינן במעשים יומיומיים. לא אחת, ניטש בקרב הציבור הישראלי וויכוח באשר לחומרה המקופלת מאחורי מעשים אלה. מצד אחד, יש הטוענים כי "אבן הורגת" ועל כן יש להחמיר בענישת מיידי אבנים. מנגד, עומדת הגישה כי יידוי אבנים מהווה על פי רוב "מעשה קונדס" או מעשה המבוצע על ידי קטינים חסרי שיקול דעת. המצדדים בגישה זו סבורים שענישה חמורה איננה הפיתרון אלא יש למצוא דרך אחרת למנוע את התופעה. בין לבין, נמצאות כמובן שלל הדעות בנושא. לא אחת, בתי המשפט נדרשים לבחון סוגיה זו. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום רישום פלילי
פורום ועדות שחרורים
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום דיני צבא | משפט פלילי צבאי


ואאל אל ערג'ה, אשר השליך את האבן הקטלנית אל עבר מכוניתם של אשר פלמר ובנו יהונתן בכביש 60, הורשע בבית הדין הצבאי ברצח. מדובר בהרשעה חריגה יחסית וזאת משום שהרשעתו של הנאשם ברצח טמנה בחובה את ההוכחה כי אל ערג'ה הביא להריגתם של פלמר ובנו "בכוונה תחילה". כמו כן, אל ערג'ה הורשע בביצוע מספר ניסיונות רצח נוספים בהכרעת הדין (בגין יידוי אבנים), ונקבע כי הוא ביצע את המעשה חרף היותו איש כוחות הביטחון הפלשתינאיים לשעבר.


כפי שצוין לעיל, הכרעת דינו של בית המשפט הצבאי נחשבת בהחלט ליוצאת דופן בתיקי יידוי אבנים. על פי רוב, התביעה איננה ממהרת לייחס לנאשמים בתיקי יידוי אבנים את עבירת הרצח. עם זאת, במקרה הנוכחי, יש להניח שבגין תוצאותיו הקשות (וההד התקשורתי שנלווה להן), הוחלט שלא להקל עם הנאשם. השופטים, סטיב ברמן, זאב אפיק ואמיר דהן, קיבלו את טענות התביעה. עם זאת, בהכרעת הדין הודגש כי מדובר בפסק דין תקדימי אשר לא ניתן כמוהו בישראל במשך כ-30 שנה.


היה ידוע בזריקות אבנים וכונה על ידי חבריו "ג'יהאד"


מבחינת הנאשם, האחרון הודה בפרטי כתב האישום אך טען מתחילת ההליכים כי כוונתו לא הייתה להרוג את פלמר ובנו. אי לכך, סנגוריו ביקשו מבית המשפט להרשיעו בהריגה בלבד. בית המשפט לא קיבל את טענותיו של אל ערג'ה וקבע כי האחרון ידע גם ידע כי יידוי אבנים בכביש מהיר עלול להביא לתוצאה קטלנית. כמו כן, התביעה השכילה להוכיח כי מטרתו של הנאשם הייתה אחת - להרוג יהודים.


השופטים הדגישו כי טרם ביצוע המעשה נשוא כתב האישום, אל ערג'ה "התמקצע" בהשלכת אבנים על רכבים ישראליים חולפים, וזאת תוך כדי שהוא שם לב לנזק הרב אשר האבנים גורמות למכוניות הנוסעות. כמו כן, צוין כי שותפיו של אל ערג'ה נהגו לשבח את מעשיו של האחרון ואף כינו אותו "ג'יהאד". במסגרת עדותם בבית המשפט, הפלשתינאים טענו כי הם יידו אבנים כנגד יהודים מסיבות דתיות, בין השאר משום ש"היהודים הציתו מסגדים וקיללו את הנביא מוחמד".


אביו של אשר פלמר נכח באולם בית המשפט כאשר ניתנה הכרעת הדין בעניינו של אל ערג'ה. לאחר היציאה מהאולם, בני משפחת פלמר אמרו כי הם שוקלים הגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים כנגד האחראים למעשה. עורך דינם של בני המשפחה הוסיף כי אין ספק שבית המשפט קבע הכרעת דין חשובה מאד בקשירת הקשר שבין יידוי אבנים ורצח. ב"כ המשפחה ציין כי אין לו ספק שהדברים הגיעו לאן שהגיעו בעקבות מלחמתו העיקשת של אביו של אשר פלמר ומאבקו הארוך והקשה.


כזכור, לאחר מותם של פלמר ובנו, המשטרה העריכה כי מדובר בתאונת דרכים רגילה. עם זאת, בעקבות בדיקה שנערכה במקום, הוכח כי היה זה פיגוע שנעשה על ידי יידוי אבנים. לאחר מכן, אל ערג'ה ושותפיו אותרו על ידי שירות הביטחון הכללי. הבאתם לדין הסתיימה כאמור בהרשעת זורק האבנים ברצח.