חניכי אולפן בקיבוץ יצאו במאי 2004 לטיול באזור המכתשים שבנגב. הקבוצה הורכבה מ-36 מטיילים לרבות מדריך הטיול, שני מאבטחים, שתי מורות ומנהלת האולפן. אחד המאבטחים אף היה בעל הכשרה להעניק עזרה ראשונה. החוויה המשותפת הסתיימה בטרגדיה וזאת כאשר ביום השני לטיול איבדה אחת המורות את הכרתה. המורה התמוטטה ופונתה מהמקום על ידי מסוק של חיל האוויר. חרף הפינוי המהיר, והבהלתה של המורה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, האחרונה נפטרה למחרת.
יש לכם שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
בבית החולים נקבע כי המורה לקתה במכת חום קשה ביותר במהלך הטיול. בעקבות המקרה, הוגש כנגד מנהלת האולפן והמדריך כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. במסגרת כתב האישום, נטען כי הנאשמים התרשלו כלפי המנוחה וזאת נוכח חובתם לדאוג ולהיות אחראים לבטיחותם ושלומם של המטיילים בקבוצה. המדינה הוסיפה כי בבוקר האירוע החברה להגנת הטבע הודיעה למנהלת האולפן כי באזור המסלול ישרור "עומס חום כבד". נטען כי רשלנותם של המנהלת והמדריך נבעה מכך שהם החליטו לקיים את הטיול בכל זאת, חרף תנאי האקלים המסוכנים.
בכתב האישום נטען עוד כי הנאשמים לא פעלו לשינוי מסלול הטיול למרות המידע המקדים בנוגע לעומס החום. כמו כן, יוחסה להם רשלנות גם מבחינת אי דאגה לכמות מי השתייה אשר לכאורה לא היה בה כדי להספיק למטיילים. באשר לנוכחות גורמים רפואיים במסלול, המאשימה ציינה כי במקום לצרף לטיול חובש מוסמך, הקבוצה "הסתפקה" במאבטח בעל הכשרה במתן עזרה ראשונה.
מנהלת האולפן והמדריך כופרים במיוחס להם
מנהלת האולפן והמדריך כפרו מכל וכל במיוחס להם. המדריך טען כי הוא לא ציפה שייגרם במהלך המסלול עיכוב משמעותי ועל כן הוא לא שינה את מתווה המסלול מבעוד מועד. בנוגע למי השתייה, המדריך טען כי הוא דאג לכך שהקבוצה תצא עם כמות מים סבירה, וזאת למרות שהוא לא היה אחראי על כמות מי השתייה. כמו כן, המדריך הוסיף כי לא היה זה מחובתו לדאוג לנוכחות חובש בקבוצה. באשר למנהלת האולפן, האחרונה טענה כי היא נהגה על פי ההוראות והייתה אחראית על ההיבטים המנהליים בלבד.
מבחן "המדריך הסביר"
בית המשפט נדרש לבחון האם החלטתם של הנאשמים להמשיך את הטיול לפי התכנון המקורי, חרף הידיעה שהגיעה מהחברה להגנת הטבע, הייתה מהלך הנגוע ברשלנות. כמו כן, בפסק הדין נקבע כי יש לבחון גם את הקשר שבין ההחלטה המדוברת למותה של המנוחה. מבחינתה של מנהלת האולפן, בית המשפט קיבל את טענותיה לכך שהיא סמכה על מדריך הטיול במאת האחוזים, וזאת נוכח העדר היכרות עם המסלול ו/או עם הערכות הזמן הרלבנטיות לגבי משך הטיול.
זאת ועוד, השופטת ציינה כי לא היה ניתן לקבוע שההחלטה לקיים את הטיול הייתה החלטה שמקורה בחוסר אכפתיות, אדישות או פזיזות. השופטת הוסיפה כי גם אם היה ניתן לכאורה להגיע למסקנה אחרת בדיעבד, אחרי שבמועד המדובר לא הייתה זו החלטה רשלנית.
מבחינת כתב האישום, השופטת הדגישה כי המאשימה לא ציינה את החובות וההוראות המוטלות באופן מפורש על מדריכי טיולים בסיטואציות כגון דא. דהיינו, בית המשפט לא הופנה על ידי המדינה להוראות ונהלים ספציפיים עליהם מדריך הטיולים "עבר" בעת קבלת ההחלטה לקיים את הטיול ביום המדובר. אי לכך, נותר לבית המשפט לבחון את המקרה מנקודת מבטו של "האדם הסביר". דהיינו, נשאלה השאלה האם "מדריך סביר" בנסיבות המקרה היה צריך לצאת לטיול או שמא היה עליו לשנות את תוואי הדרך (או לבטל את היציאה באופן כליל). בית המשפט נדרש אפוא לבחון האם המדריך היה יכול, בתור "מדריך סביר", לצפות את הנזק שיתרחש בטיול.
בית המשפט: לא מדובר ברשלנות, חרף התוצאה הטראגית
בסופו של היום, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשמים. בהכרעת הדין נקבע כי האחרונים לא התנהלו ברשלנות כאשר הם קיימו את הטיול. כמו כן, נקבע כי לא הייתה זו רשלנות מבחינת העדר חובש בקבוצה ו/או יציאה ללא כמות מים מספקת. השופטת הוסיפה כי המדריך תיפקד באחריות מירבית מתחילת הטיול. כמו כן, הודגש כי כאשר המורה התמוטטה, המדריך העניק לה טיפול ראוי, דאג לזרז באופן משמעותי את פינויה ולקח פיקוד על המתרחש.
"המורה המנוחה אכן נפטרה כתוצאה ממכת חום בה לקתה במהלך הטיול", קבעה השופטת, "עם זאת, לא הוכח כי התוצאה הקשה הייתה תולדה של רשלנות מצידם של מנהלת האולפן ו/או מדריך הטיולים". בית המשפט הדגיש כי הנאשמים פעלו באופן סביר באירוע, וזאת בהתחשב בנסיבות. נקבע כי לא התקיים קשר סיבתי אשר היה יכול לקשור בין התנהלותם של מנהלת האולפן והמדריך לבין מותה של המורה במקרה דנן.
.jpg)
.JPG)
.jpg)
