התחדשות עירונית הינה מהלך אשר מטרתו הוספת בנייה באזורים מבונים. על פי אתר משרד הבינוי והשיכון, התחדשות עירונית הינה תוספת חשובה בנוף הנדל"ן הישראלי, וזאת נוכח מחסור במשאבי קרקע במדינה. מקל וחומר במרכזי ערים ובאזורים מיושבים. כמו כן, התחדשות עירונית מקפלת בתוכה גם אלמנטים נוספים כגון "החייאת המרקם הבנוי", משיכת משפחות צעירות, ניצול יעיל ואיכותי של תשתיות ציבוריות וכדומה. ואכן, ניתן בהחלט להגדיר התחדשות עירונית כאינטרס ציבורי. אי לכך, התנגדות בלתי סבירה להתחדשות עירונית עלולה לגרור הליכים משפטיים כנגד הסרבנ/ים. להלן דוגמא למקרה כאמור.


כ-500,000 שקלים פיצוי או הצטרפות לפרויקט


בית המשפט המחוזי קבע כי דיירת אשר התנגדה להתחדשות עירונית בבניין בו היא מתגוררת, תשלם פיצויי בסך 25,000 שקלים עבור כל אחד מהדיירים האחרים בנכס. מדובר בסכום כולל של כחצי מיליון שקלים. עם זאת, בית המשפט התיר לדיירת "פתח מילוט" מפסק דינו, וזאת במידה והאחרונה תודיע על הצטרפותה לפרויקט בתוך ימים ספורים. כמו כן, הדיירת חויבה בתשלום שכר טרחת עורכי דינם של הדיירים האחרים, בשיעור של 85,000 שקלים (גם כאן, במידה והיא תעמוד בסירובה להצטרף למיזם).


כפי שצוין לעיל, התחדשות עירונית הינה אינטרס ציבורי. אי לכך, מתנגדים לפרויקטים של התחדשות עירונית עלולים להיחשף לתביעות נזיקין. תביעות אלה יכולות להגיע עד כדי מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.


במקרה דנן, מדובר בשני דיירים אשר הביעו התנגדות לפרויקט פינוי-בינוי בבניין המשותף בו הם גרים. בעקבות ההתנגדות, הדיירים האחרים הגישו כנגד הסרבנים תביעה נזיקית בסך כ-3.5 מיליון שקלים. יודגש כי במסגרת הפרויקט המדובר, היזם התחייב להגדיל הדירות בבניין בכ-35 מ"ר ולהוסיף להן מחסן ומרפסת. בתמורה, הדיירים העניקו ליזם זכויות להקים במקום 25 דירות אשר ישווקו על ידו לרוכשים פוטנציאליים.


אחד הסרבנים מתרצה עם הגשת התביעה - הסרבנית השנייה מנהלת את ההליך המשפטי


כאמור, שניים מהדיירים התנגדו לפרויקט. לאחר הגשת התביעה, התרצה אחד המתנגדים והצטרף למיזם. עם זאת, הסרבנית השנייה עמדה על התנגדותה. לפיכך, התביעה המשיכה להתנהל כנגדה. הדיירת טענה בבית המשפט כי סירובה היה "סביר" ועל כן לא היה מקום לחייבה בתשלום פיצויים לדיירים האחרים. נטען כי הדיירים האחרים יזמו את הפרויקט והיא "נאלצה לעמוד מול עובדות מוגמרות". הדיירת הסרבנית הוסיפה כי היא הייתה מוכנה להצטרף לפרויקט אך לא לתוכנית "המקפחת" (כלשונה) שהוצגה לה.


במסגרת הדיונים בבית המשפט המחוזי, התברר כי הדיירת הסרבנית דווקא קיבלה מספר הצעות מבחינת המיזם, לרבות פיצויים כספיים מעבר לדירה החדשה. לא זו אף זו, הדיירים האחרים אף הסכימו להכליל במסגרת הפרויקט תשלום חוב של הדיירת לעיריית חיפה שעמד על כ-50,000 שקלים. עם זאת, הדיירת סירבה לכל ההצעות הנ"ל.


בית המשפט קבע כי סרבנותה הייתה "בלתי סבירה" וזאת חרף "היתרונות הברורים הטמונים בתוכנית פינוי-בינוי, הן מבחינת הדיירים הספציפיים במתחם והן מבחינת המרחב הציבורי המקיף את המקום". השופט הוסיף כי סירובה של הדיירת גרם באופן ברור לנזקים כלכליים לשאר הדיירים היות ונחסמה בפניהם הדרך לזכות בדירות חדשות ומעלית.


בסופו של היום, בית המשפט קבע כי במידה והדיירת לא תצטרף למיזם היא תחויב בתשלום פיצויים בסך כ-400,000 שקלים (25,000 לכל אחד מהדיירים האחרים) בגין סרבנותה. עם זאת, כאמור, בית המשפט אפשר לדיירת הסרבנית לחזור בה מסרבנותה ולאיין את תשלום הפיצויים. לסיכום, ניתן לראות כי פרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית יכולים לזכות להגנת בית המשפט במידה והם נתקלים בסרבנות בלתי סבירה מצד דיירים במקום.