תא"מ 44358-08-10
פוליסות ביטוח הינן חוזים אשר העיקרון הבסיסי מאחוריהם הינו פשוט. המבוטח נושא בתשלום פרמיה חודשית לחברת הביטוח, וזו מתחייבת לסייע לו (בהתאם לתנאי הפוליסה) ב"יום פקודה". עם זאת, לעיתים, חברות הביטוח טוענות להעדר חבות מבחינתן. אחת הטענות הנפוצות בעניין זה הינה העדר תוקף לפוליסה בעת האירוע. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
פורום ביטוח - נזקי רכוש
פורום תביעת סיעוד | ביטוח סיעודי
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום תביעת ביטוח
חברת ביטוח אשר שילמה למבוטחת כיסוי בגין מעורבות רכבה בתאונת דרכים, הגישה תביעה כנגד הנהג הפוגע לשם השבת הכספים המדוברים. הנהג הפוגע פנה בתגובה לחברת הביטוח שלו וביקש ממנה לשאת בתשלום. חברת הביטוח של הנהג הפוגע טענה כי היא לא הייתה חייבת להעביר את הכסף לחברת הביטוח השנייה, וזאת היות ופוליסת הביטוח של המבוטח לא הייתה בתוקף במועד האירוע.
טענתה של חברת הביטוח הייתה - המבוטח לא שילם את הפרמיה החודשית ועל כן פקע התוקף של פוליסת הביטוח. בית המשפט נדרש אפוא להכריע באשר לזהות החייב בתשלום הכיסוי הביטוחי. יש לציין כי במהלך הדיון בבית המשפט, בעלי הדין הגיעו להסכמה כי חברת הביטוח של הנהגת הנפגעת תקבל חזרה כ-90% מהסכום שהועבר על ידה למבוטחת (וכן כספים נוספים בעבור שכר העדה ושכ"ט עורך דין). לאחר קביעת הסכום המדובר, בית המשפט בחן האם יש לחייב את הנהג הפוגע בתשלום, או שמא להפנות את החוב כלפי חברת הביטוח שלו.
חברת הביטוח טוענת כי שלחה מכתבי התראה
על פי החוק, חברת ביטוח יכולה להביא לביטול פוליסה במידה והמבוטח איננו נושא בתשלום הפרמיה. עם זאת, החוק מחריג וקובע כי ביטול זה יהיה בהתאם למשלוח שתי הודעות בכתב למבוטח, ומתן ארכה לפירעון החוב המדובר. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח של הנהג הפוגע לא עמדה בתנאים הקבועים בחוק ועל כן היא לא הייתה רשאית לבטל את הפוליסה באופן חד צדדי.
מבחינת מספרים, הנהג רכש פוליסת ביטוח בגין נזקים לצד ג', וזאת למשך שנה בעלות של כ-1,700 ₪. עם זאת, הוא שילם לחברת הביטוח כ-500 ₪ בלבד. ב"כ של חברת הביטוח טען כי מרשתו שלחה למבוטח מכתב בדואר רגיל ובו דרישה לתשלום הפרמיה. לאחר מכן, נטען, חברת הביטוח שלחה מכתב נוסף - הפעם, בדואר רשום. הודגש כי היות והמכתב בדואר רשום חזר בעילה של "לא נדרש", והנהג לא נשא בתשלום הפרמיה, הרי שהיה בכך כדי להביא לביטולה של התוכנית הביטוחית.
בית המשפט: חברת הביטוח לא וידאה את הגעת המכתבים
בית המשפט בחן את טענות חברת הביטוח אך קבע כי דינן להידחות. בפסק הדין נקבע כי חברת הביטוח הייתה חייבת לוודא כי המבוטח אכן קיבל את הודעותיה, וזאת נוכח חובתה כלפיו מכוח החוק מחד, והיותה הצד החזק במערכת היחסים הביטוחית מאידך. השופט, אורי גולדקורן, ציין בפסק הדין כי חוק חוזה הביטוח קובע את התנאים המגבילים ביטול פוליסה וזאת על מתוך עיקרון סוציאלי להגן על המבוטח.
לא אחת, מבוטחים הוגדרו בפסיקה בתור הצד החלש בתביעות ביטוח ועל כן הם נהנים לעיתים תכופות מ"הנחות" מבחינת ההתנהלות מול המבטחות. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא ביטלה כדין את הפוליסה וזאת היות ולא הוכח על ידה שהיא ווידאה את הגעת מכתביה למבוטח.
מבחינת המכתב שנשלח בדואר רגיל, גולדקורן ציין כי מכתב זה נשלח ללא שם אביו של המבוטח, ללא מספר זהות רלבנטי ומבלי לציין כתובת ממוקדת (כגון - תיבת דואר). אי לכך, נקבע כי סביר בהחלט להניח שהמכתב לא הגיע ליעדו. הודגש כי המכתב נשלח לכפר בדואי בגליל על בסיס שם משפחה בלבד, וזאת חרף העובדה שחברת הביטוח הייתה יכולה להניח שרבים מתושבי הכפר (המשתייכים בחלקם הניכר למשפחה מורחבת אחת) נושאים את אותו שם המשפחה.
בסופו של היום, נקבע כי חברת הביטוח תשלם את הכספים המדוברים לחברת הביטוח של נפגעת התאונה. עם זאת, בית המשפט התיר לחברת הביטוח לקזז מהסכום את יתרת הפרמיה אשר לא שולמה על ידי הנהג המבוטח במסגרת הפוליסה.
