ע"א 12209-04-12


על פי רוב, שכר טרחת עורך דין נקבע בין הלקוח לבין בא כוחו על בסיס מהות התיק, אופי הייצוג וכדומה. ישנם מקרים בהם שכר הטרחה מוגבל על פי הוראות חוק כאלה ואחרות. לדוגמא, שכר טרחה בעת ייצוג בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד) איננו יכול לעלות על תקרה מקסימאלית הקבועה בחוק.

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעת ביטוח
פורום דיני נזיקין ונזקי גוף
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


חוק הפלת"ד קובע הוראה אשר יש בה כדי להגביל את שכר טרחתו של עורך הדין המייצג. מטרתה של ההוראה הינה - בקליפת אגוז - להגן על נפגעי תאונות דרכים. כיום, הדין קובע שכר טרחה מקסימאלי להליכים כגון דא. על פי החוק, שכר טרחתו של עורך דין בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יכול להיות עד 13% מסכום הפיצויים שנפסקו בסופו של היום לנפגע. במידה וההליך המשפטי הסתיים בהסדר, לאחר משא ומתן, שכר הטרחה איננו יכול לעלות על 8% מהסכום הכולל. כאשר הוגשה על ידי עורך הדין תביעה לבית המשפט, אך ההליך הסתיים בסופו של היום בפשרה, החוק מגביל את שכר טרחתו של עורך הדין ל-11% מהסכום שנפסק לטובת הלקוח.


החלפת עורך דין בתביעה לאחר תאונת דרכים


מבחינתם של עורכי דין המייצגים נפגעי תאונות דרכים, הם מחויבים לפעול על פי החוק ולגבות שכרי טרחה המבוססים על הוראותיו. כמו כן, בתי המשפט פוסקים אף הם את שכר הטרחה באופן זה. עם זאת, נשאלת השאלה מהו שכר הטרחה המגיע לעורך דין כאשר האחרון ייצג את הנפגע רק בחלק מן ההליכים. לדוגמא, כאשר בשלב מסוים הוא הוחלף בעורך דין אחר.

 

סוגיה זו איננה מחזה נדיר במחוזותינו. חוק הפלת"ד מגביל אמנם את שכר טרחתם של עורכי הדין, אך הוא איננו מחייב את נפגעי תאונות הדרכים לדבוק בבא כוח אחד לאורך ההליכים. החלפת עורך דין באמצע ההליך עלולה לעלות שאלות משפטיות בנוגע לחישוב שכר הטרחה. מחד גיסא, ברור אפוא כי עורך הדין אשר עבודתו הופסקה השקיע בתיק זמן, משאבים ועבודה רבה. מאידך, שכר טרחתו מותנה בתוצאות ההליך. כמו כן, עורך הדין "החדש" זכאי כמובן לשכר טרחה בעבור מתן השירות המשפטי.


דוגמא לפסק דין - עורכי הדין יתחלקו בשכר הטרחה באופן יחסי


סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. הפרשה החלה כאשר אישה אשר נפגעה בשתי תאונות דרכים הגישה תביעת פיצויים באמצעות עורך דין אחד (עורך דין א'). במהלך הדיונים בתיק, התובעת החליפה את בא כוחה בעורך דין אחר (עורך דין ב'). לאחר שהתביעה הסתיימה בהסכם פשרה, והיות ושכר טרחתו של עורך דין א' לא הוסדר, האחרון הגיש תביעה לתשלום שכ"ט כנגד הנפגעת.


בית המשפט השלום בתל אביב קיבל את מרבית התביעה וחייב את הנפגעת לשלם לעורך הדין כ-66% משכר הטרחה שנפסק בהסכם הפשרה בתיק. השופטת קבעה כי היא פסקה כאמור חרף העובדה שהיא הייתה מודעת לכך שייתכן ושילוב של תשלום שכרי הטרחה לשני עורכי הדין יעלה על ההוראה המקסימאלית הקבועה בחוק הפלת"ד. הנפגעת הגישה ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי.


במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, השופט הדגיש כי על מנת להכריע במחלוקת הוא חייב שכל הצדדים אשר היו מעורבים בתיק יהיו חלק מההליך בערעור. דהיינו, הנפגעת ושני עורכי דינה. כמו כן, בית המשפט ציין כי לא ניתן להגיע למצב בו נפגע תאונת דרכים ישלם שכר טרחה הגבוה מהוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. "זאת גם אם שני עורכי דין שונים ייצגו את הנפגע במסגרת ההליכים", קבע השופט.
 

למעשה, בית המשפט קבע כי יש לפצל את שכר הטרחה שנפסק לטובת עורכי דינה של הנפגעת, ולחלק אותו באופן יחסי בין עורכי הדין בהתאם לכמות העבודה בתיק מבחינתם. אי לכך, והיות ועורך הדין השני לא צורף כבעל דין בתיק, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והשיב את התיק לבית משפט קמא. בפסק הדין בערעור נקבע כי הדיון בבית משפט השלום ייערך במעמד כל הצדדים וזאת על מנת להכריע כיצד יש לחלק את שכר הטרחה בין המייצגים (מבלי לעבור את תקרת המקסימום הקבועה בחוק).