לאור השינויים הקיצוניים במזג האוויר ותנאי האקלים הבלתי יציבים על כדור הארץ בעשור האחרון, איכות הסביבה מתחילה להפוך לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי ויש ניסיון רציני למזער את הנזקים הנגרמים מהשלכת פסולת וזיהומים שונים ממפעלים תעשייתיים. גם בארץ, עובדי המשרד להגנת הסביבה מקבלים יותר משאבים ומגבירים את פעילותם בכדי לדאוג למקורות מים נקיים ולהפחתת זיהום בשטחים הנקיים והפתוחים. עם זאת, גם עבודות טובות יש לבצע במקצועיות, כפי שנראה בהמשך.

 

יש לכם שאלה?
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות

 

מפעל מזון בשומרון הואשם בהזרמת שפכים מזיקים לביוב, לאחר שבדגימות שנטל דוגם מורשה של המשרד להגנת הסביבה התגלו ריכוזים חריגים של מזהמים. לטענת העדים, דוגמים מטעם המשרד להגנת הסביבה, בעליו של המפעל קיבל התראות רבות בנושא בשנים 2009-2010 לאחר שהתגלו במי השפכים רמות אסורות של כלורידים ומוצקים מרחפים. המפעל, הממוקם באזור התעשייה של עמנואל שבבקעת הירדן, שהיה צפוי לעונשים כבדים או אפילו לסגירה מנהלתית עד לתיקון הליקויים, החליט לערער על הממצאים.


הדגימות המדוברות שהביאו לתפנית במשפט


השופט שמע את הצדדים והכריע שהדוגם של משרד להגנת הסביבה לא ביצע את הבדיקות בהתאם לסטנדרטים הנדרשים. הדיון נע סביב הבקבוקים איתם בוצעו הדגימות במפעל, כשההגנה טוענת לחוסר מקצועיות ורשלנות מקצועית. לדוגמא, ההנחיות קובעות כי יש להשתמש בבקבוקים של 2 ליטרים עבור הדגימות, אך בפועל נעשה שימוש בבקבוקי 1.5 ליטרים (העשויים לגרום לסטיות משמעותיות בתוצאות הסופיות).


הבעלים של המפעל טען שהוא שיתף פעולה באופן מלא עם הפקחים של המשרד להגנת הסביבה וסיפק להם את כל החומר שדרשו בכדי שיוכלו לבצע את עבודתם נאמנה. הוא גם הדגיש שהוא לא ערער על תוצאות הדגימות בתקופה המדוברת (2009-2010) וכי פעל מיידית לשיפור המצב כשהתקבלו ההתראות. בעל המפעל הוסיף כי בעקבות ההתראות הוא אף הנחה את עובדיו לשפר את איכות מי השפכים. לטענתו, העובדים עשו ככל שביכולתם לשפר את המצב והתוצאות של הבדיקות הפנימיות היו משביעות רצון ועמדו בגבולות המותרים בחוק.


בהמשך, עלה נושא התזמון של נטילת הדגימה. לפני שאיבת הנוזל מברז הדגימה נהוג ומקובל לתת לחומר לשקוע כדי לקבל תוצאות כמה שיותר מדויקות. בפועל, עלה מהעדויות שהדגימות נלקחו מוקדם מהמקובל. הדוגמים לא אפשרו למוצקים המרחפים לשקוע ובכך כל הדגימות הפכו ללא רלוונטיות, כך נקבע בהכרעת הדין. השופט גם העלה את האפשרות שנעשו שגיאות דומות בדגימות נעשו גם בבדיקות הקודמות.


המציאות בשטח אחרי הכרעת הדין


בעל המפעל, שטען מתחילת המשפט שלא ידוע לו על הזרמת שפכים רעילים, היה מרוצה מהכרעת הדין. יתרה מכך, הוא הדגיש שהמפעל בקשר תמידי עם יועצים סביבתיים וזאת במטרה לשפר את הביצועים בתחום איכות הסביבה. כמו כן, בעל המפעל הוסיף כי הוא יפעל למען כך ללא קשר לתוצאות הדגימות של המשרד להגנת הסביבה. הבעלים הבהיר גם שבמפעל מתבצעות בדיקות שגרתיות עצמאיות שלא העלו ממצאים בעיתיים מעולם.


הפרשה הזאת מוכיחה שגם למפעלים אשר מתמודדים עם כתבי אישום בגין עבירות סביבתיות, יש את הזכות לערער על ממצאים שליליים. כמו כן, ייצוג משפטי הולם יכול בהחלט להוביל לתוצאות חיוביות מבחינתם. עד כמה שחשוב לשמור על רמות זיהום מינימליות, יש גם צורך להקפיד על איכות דגימות מקסימליות ועבודה מקצועית כדי לזהות את הגורמים הבעייתיים. המחיר שמפעלים מזהמים משלמים הוא גבוה ויש להקפיד על פיקוח מקצועי ומיומן בכדי להיות הוגנים עם האנשים המנהלים את המפעלים ובתי העסק השונים.