רבים מאיתנו מקבלים מדי יום פרסומים המגיעים לתיבת הדואר האלקטרונית שלנו. בניגוד, לפליירים ופרסומים שונים בתיבות הדואר, שליחת דואר ספאם (הידוע גם בכינויו "דואר זבל") הינה אסורה על פי החוק וזאת כאשר מקבל הפרסומים לא התיר את שליחתה. במקרים כגון דא, ייתכן ומקבל הפרסומים יוכל להגיש תביעת דואר ספאם. דהיינו, תביעה נזיקית לפיצויים בגין שליחת פרסומת בדואר אלקטרוני.
פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
חשוב להדגיש כי לא כל מסר אשר מתקבל בדואר האלקטרוני הינו דואר זבל. על מנת שפרסום מסוים יענה על ההגדרה של "דואר זבל", עליו לקיים את התנאים הבאים:
- המסרים הופצו באופן מסחרי.
- מטרתם של המסרים הייתה לעודד רכישה של שירות או מוצר, או לעודד הוצאת כספים בדרך כזו או אחרת. חשוב להדגיש כי מסרים המעודדים הצבעה בבחירות או ידיעות ובהן מידע מקצועי אינם נחשבים דואר זבל משום שהם לא מעודדים רכישה ו/או הוצאת כספים.
- דואר זבל יכול להיות גם פרסום ב-SMS.
- המסרים נשלחו ללא קבלת הסכמה מפורשת מצידו של המקבל. ההסכמה צריכה להיות בכתב ומראש. חשוב להדגיש כי החוק מתיר למפרסמים לשלוח לבית עסק פנייה חד פעמית ובמסגרתה הצעה לקבלת שירותים או משלוח פרסומות.
פרסומים לאחר רישום לאתר בעת חיפוש עבודה
דוגמא למשלוח דואר זבל ללא הסכמה ניתן לראות במקרה שנדון לאחרונה בפני בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. מדובר בתביעתה של אישה אשר קיבלה לתיבת הדואר האלקטרוני שלה פרסומים שונים מבעלי עסקים, וזאת חרף טענותיה בנוגע לאי הסכמת הקבלה. התביעה הוגשה לפיצויים מכוח חוק הספאם. המפרסמים טענו כי הם אינם חייבים בפיצוי וזאת משום שהתובעת לא הביעה סירוב לקבל הפרסומים ולא הסירה עצמה מרשימת התפוצה.
על פי כתב התביעה, התובעת קיבלה פרסומים מגופים שונים לתיבת הדואר האלקטרוני שלה באמצעות אתר דיוורים בשם "אי מייליון". התובעת טענה כי היא נרשמה לאתר המדובר כאשר היא ביקשה לחפש עבודה. לדבריה, האתר והמפרסמים מטעמו פעלו בניגוד לאיסור בחוק הספאם כנגד שליחת פרסומת ללא אישור הלקוח. התביעה במקרה דנן הוגשה לא רק כנגד האתר "אי מייליון", אלא גם כנגד כ-15 מפרסמים נוספים אשר שלחו לתובעת פרסומים דרכו. בין הנתבעים היה ניתן למצוא גם גופים "מפורסמים" כגון חברת תמי-4 והטכניון.
אתר "אי מייליון" טען כי שליחתם של דברי הפרסום נעשתה כדין, וזאת משום שהתובעת הייתה זו אשר יצרה את הקשר הראשוני ונרשמה לרשימת התפוצה. נטען כי התובעת, בעשותה כן, הסכימה לקבל הודעות פרסומיות לכתובת הדואר האלקטרוני שלה. הנתבעים הוסיפו כי ניתן היה ללמוד על הסכמתה של התובעת גם בהעדר פעולה מצידה להסרה מרשימת התפוצה. זאת ועוד, הנתבעים טענו כי התובעת לא הוכיחה כל נזק אשר נגרם לה כתוצאה ממשלוח הפרסומים. הגופים הנוספים אשר נתבעו בהליך טענו כי הם לא היו חייבים בפיצוי התובעת וזאת משום שהם היו בטוחים שאתר "אי מייליון" שולח את הפרסומים כחוק.
פיצויים בסך 10,000 שקלים
בית המשפט קבע כי הוא דוחה את טענותיהם של הנתבעים ומקבל את התביעה במלואה. נקבע כי בניגוד לטענות הנתבעים, תיבת הדואר האלקטרוני של התובעת לא הייתה "עסק קטן" (וזאת למרות שהיא פורסמה באתר האינטרנט "תפוז"). כמו כן, הודגש כי העובדה שהתובעת לא הוכיחה נזק כספי שנגרם לה כתוצאה מהפרסומים, לא איינה את זכותה ליהנות מהגנות חוק הספאם. בסופו של היום, נקבע כי אתר "אי מייליון" הפר את חוק דואר זבל ושלח פרסומים ללא קבלת הסכמה מפורשת מצידה של התובעת.
יתרה מכך, בית המשפט ציין כי גם אם היה ניתן "להכשיר" פרסומים מסוימים, הרי שהיו אלה פרסומים הקשורים לסיבת הרישום של התובעת באתר. דהיינו, מציאת עבודה. אי לכך, נקבע כי כל פרסום אחר עלה כדי הפרה ברורה של חוק הספאם. בית המשפט קבע כי גם המפרסמים האחרים נשאו באחריות כלפי התובעת וזאת משום שלא עלה בידם להוכיח שהם לא ידעו כי הפרסום נעשה תוך כדי הפרת החוק. לסיכום, בית המשפט פסק לטובתה של התובעת פיצויים על סך 10,000 שקלים.
.JPG)
