בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקזז סכום של כ-300,000 שקלים משכר טרחתו של עורך דין פלילי אשר נמנע מלהציג כתבי בי דין שהיו יכולים להיות בעלי משמעות גדולה על תיק שנדון כנגד לקוחו. בהחלטת בית המשפט נקבע כי היות ועורך הדין לא הציג לפני הצדדים כתב אישום ופסק דין שניתן כנגד מרשו בחו"ל, הוא מנע גיבוש מהיר וקל של הסדר טיעון ראוי. כפועל יוצא מכך, עורך הדין גרם למעשה להתארכות הדיון המשפטי, לעינוי דין ולעומס מיותר על בית המשפט.
יש לכם שאלה?
פורום רשלנות מקצועית
פורום משפט בינלאומי
פורום רישום פלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
הפרשה החלה כאשר עורך דין ייצג לקוח שהתמודד עם הליכים פליליים בישראל ובשוויץ. בשלב מסוים, הלקוח שחרר את עורך הדין מייצוגו בהליך בחו"ל והחליט להמשיך את הדיונים שם תחת סיועה של הסנגוריה הציבורית השוויצרית. הסנגור הציבורי השוויצרי השכיל להגיע להסדר טיעון עם התביעה בחו"ל, והתיק הפלילי נסגר בהתאם להסדר זה. לאחר מכן, הסתיים גם התיק הישראלי. עם זאת, סיומו נעשה ללא קשר לסיום הפרשה בחו"ל. הלקוח טען כי רשלנותו של עורך הדין להציג את הכרעת הדין, הסדר הטיעון וגזר הדין שניתנו בחו"ל, במסגרת המשפט בישראל, האריכו שלא כצורך את ההליך הפלילי בארץ.
מחלוקות בנוגע לשכר הטרחה
עם תום המשפט בישראל, עורך הדין פנה וביקש כי הלקוח יישא בתשלום שכר טרחתו. כמו כן, עורך הדין הגיש תביעה בעניין לבית המשפט, וזאת גם כנגד נתבעים נוספים אשר היו – לשיטתו – ערבים לחוב זה. הלקוח טען כי אין לפסוק לטובת עורך הדין שכר טרחה היות והאחרון "ניצל את מצוקתו" והעניק לו סיוע משפטי רשלני. נטען כי הוא נאלץ, בעקבות הרשלנות המקצועית, לסמוך ידיו על עורך דין מהסנגוריה הציבורית השוויצרית. אי לכך, הלקוח טען כי ככל שייפסק לטובת עורך הדין שכר טרחה בישראל, יהיה על בית המשפט לקזז את הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מהתנהלותו הלקויה.
הלקוח הוסיף בטענותיו כי התובע לא העלה טענה של "סיכון כפול" בפני בית המשפט וזאת בנוגע לכתב האישום אשר הוגש כנגדו בחו"ל. כמו כן, הלקוח טען כי אין להסתמך על מסמכי ההתחייבות. ראשית, הוא טען כי הוא כלל לא חתם עליהם. שנית, לדבריו, גם במידה וייקבע שהוא כן חתם על המסמכים, הייתה זו חתימה שהושגה תחת עושק ובכפוף לקביעת שכר טרחה גבוה מן המקובל. הערבים טענו כי החתימות שלהם על מסמכי ההתחייבות זויפו על ידי עורך הדין.
בית המשפט: "מדובר ברשלנות רבתי"
בית המשפט לא קיבל את טענותיו של הלקוח בנוגע ל"ניצול על ידי עורך הדין". כמו כן, נדחו טענותיו באשר ל"השתלת חתימתו" ו/או ניצול נסיבות של עושק בעת החתימה. דהיינו, נקבע כי הלקוח אכן התקשר עם עורך הדין במסמכי ההתחייבות. הדברים נקבעו גם באשר לחתימות הערבים למסמכים. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי שכר הטרחה המגיע לעורך הדין יעמוד על כ-880,000 שקלים. עם זאת, בית המשפט לא פסק עבור התובע את מלוא הסכום. נקבע כי יש לקזז מסכום זה סך של 80,000 שקלים בגין רשלנות מקצועית.
עורך הדין והלקוח הגישו ערעורים הדדיים על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר דיונים מעמיקים, בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום להתערב בעובדות אשר נקבעו על ידי בית משפט קמא. זאת בנוגע להסכמת הלקוח, נסיבות ה"עושק" וחתימות הערבים. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של עורך הדין, בין השאר משום שהאחרון לא בחן היטב את כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח בישראל ובשווייץ.
השופטים הזכירו את חובת הזהירות הקיימת בין עורך דין ללקוחו, וקבעו כי חובה זו הופרה באופן מסוים בתיק זה. נקבע כי היות ועורך הדין לא הציג בפני בית המשפט הישראלי את פסק הדין שניתן כנגד הלקוח בשווייץ, ההליך הפלילי בישראל נמשך יתר על המידה. צוין כי ייתכן בהחלט שהיה אף ניתן לייתר את ההליך בישראל נוכח הרשעתו של הלקוח בחו"ל. נקבע כי לא מדובר רק ברשלנות אלא ב"רשלנות רבתי". בסופו של היום, בית המשפט המחוזי "גזר" מסכום שכר הטרחה של עורך הדין סך נוסף של 300,000 שקלים.
.JPG)
