תביעות ייצוגיות הינן כלי משפטי המסייע ליחידים שנגרם להם נזק קטן לחבור ביחד לכדי תביעה מגובשת כנגד המזיק. היות ומדובר בהליך משפטי מורכב, אשר יכולות להיות לו השלכות רבות על הנתבעים הפוטנציאליים, מערכת המשפט מאפשרת פנייה להליך של תביעה ייצוגית רק על בסיס אישור מוקדם. דהיינו, על מנת להתחיל בהליך תביעה ייצוגית, יש לפנות לבית המשפט בבקשת אישור. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט המחוזי אישר תובענה ייצוגית כנגד אתר אינטרנט העוסק במכירות מוצרים שונים.
יש לכם שאלה?
פורום סימני מסחר | מדגמים
פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות
פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
התביעה במקרה דנן הייתה קשורה למערכת היחסים בין לקוחות אתר האינטרנט, החברה המפעילה את האתר, חברה קבלנית עמה התקשרה מפעילת האתר, וחברת סלולר אשר העניקה את השירותים בפועל בהתאם להסכמים פנימיים.
אתר האינטרנט הנתבע הינו אחד מלוחות המכירה הפופולאריים ביותר במדינה. התובע הייצוגי טען כי החברה אשר מפעילה את האתר לא חשפה בפני הגולשים את העובדה כי הם חויבו עבור שיחות ומסרונים שלא כדין. מדובר אפוא בשיחות ומסרונים שבוצעו על בסיס מספרים וירטואליים באתר. המספרים היו מספרים שהוענקו למפרסמי מודעות שהיו מעוניינים "לשמור" על זהותם באופן פרטי. אי לכך, האתר העמיד עבורם מספרים וירטואליים שעברו דרך מרכזייה ממוחשבת. בית המשפט המחוזי קבע כי הוא מצא לנכון לאשר את התובענה הייצוגית וזאת בשל "חשש של ממש" לקיומן של הטעיות לפי חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר ולא במשפט.
המספר הווירטואלי חייב בכסף, למרות העדר מענה
כפי שצוין לעיל, האתר מפעיל לוח מודעות אינטרנטי ובו ניתן לפרסם מודעות בנוגע למכירת חפצים, השכרת נכסים, מכירת מקרקעין, שירותים, אימוץ חיות מחמד ועוד. בהתחלה, עם הקמתו, האתר פרסם את הטלפונים של בעלי המודעות. עם זאת, החל משנת 2010, החברה המפעילה את האתר פתחה בשירות חדש עבור מפרסמי מודעות שהיו מעוניינים שלא לחשוף את מספר הטלפון שלהם. החברה העניקה למפרסמים אלה מספר וירטואלי אשר המתעניינים במודעה יצרו עמו קשר. ההתקשרות למספר זה הועברה למרכזייה אשר ניווטה את השיחה ללקוח המיועד. על מנת להעניק את השירות הנ"ל, החברה המפעילה את האתר התקשרה עם חברה אחרת המתמחה בתחום זה.
סעיף 11(א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים) קובע כי גורם אשר קיבל רישיון להעניק שירותי בזק מחויב לעשות את הפעולה באופן סדיר ותקין – בהתאם לתנאי הרישיון, הכללים והתקנות. במקרה דנן, החברה הקבלנית התקשרה עם חברת סלולר. התובע הייצוגי טען כי למרות שברישיון של חברת הסלולר נאסר עליה לגבות תשלום בעבור הזמן שבין החיוג למענה, השירות הטלפוני כלל הודעת פרסומת קולית באורך של כשתי שניות אשר במהלכה לא היה ניתן לנתק את השיחה מבלי להיות מחויב כספית.
התובע הוסיף כי שיחה למספר הווירטואלי החלה עם הודעה אשר נאמר בה כי המתקשר יופנה מיד למפרסם המודעה. לאחר מכן, המחייג היה שומע צליל חיוג. גם אם לא הייתה תשובה בצד השני, הוא עדיין היה מחויב בעבור "זמן האוויר" שמאז ההתקשרות ועד לניתוק. אי לכך, נטען כי מדובר בהטעיה ופעילות בניגוד לחוק התקשורת. יתרה מכך, התובע הוסיף כי מסרונים אשר נשלחו למספרים הסלולאריים היו מחויבים אף הם, וזאת גם כאשר הם לא הגיעו ליעדם (כל אלה מבלי שהחברה יידעה את הגולשים אודות החיובים השונים).
כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאשר את ההליך הייצוגי. השופטת, שושנה אלמגור, קיבלה את האישור וזאת משום שהיא הייתה סבורה כי ייתכן ותנאי הרישיון אכן הופרו. השופטת אלמגור ציינה בהחלטה כי יכול להיות שהחברות הנתבעות הפרו את חובותיהן כלפי הגולשים, הן מכוח חוק התקשורת והן לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.