התרחבות תחום קרנות הגידור בעולם, הגיעה גם לישראל. על פי מאמר שפורסם לאחרונה במגזין הכלכלי "דה מארקר", בשש השנים האחרונות חל גידול של כ-400% בניהול קרנות גידור בישראל.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני ניירות ערך | תביעות בשוק ההון, פורקס, אופציות בינאריות ומעוף

 

מדובר בניהול סכום שיא העומד על כמיליארד וחצי דולרים. לאחרונה, קרנות הגידור הפכו לתחום פופולארי במיוחד בקרב מנהלי השקעות לשעבר. המשיכה של מנהלי ההשקעות המסורתיים לקרנות הגידור נובעת בין השאר מהחופש להשקיע והעדר הרגולציה. לדוגמא, בניגוד לקרנות נאמנות, אשר נוהגות בדרך כלל להשקיע באפיקים שמרניים ומסורתיים, קרנות גידור תנסנה למקסם את הרווחים גם בשוק תנודתי והן אינן תלויות בתמהיל השקעות מסוים. קרנות גידור עושות זאת אגב שימוש במגוון אסטרטגיות להשקעה. האסטרטגיה המובילה בכך הינה מכירה בחסר ומינוף פיננסי.

 

כיום, פועלות בישראל כ-60 קרנות גידור. עם זאת, רק כ-40% מתוכן אכן רשומות במדינה. השאר רשומות בארצות הברית (18% מהקרנות) ובאיי הבתולה הבריטיים (15%). הגורמים העוסקים בתחום מעידים על כך שקיימת התעניינות גוברת של משקיעים זרים בקרנות גידור ישראליות. עם זאת, יש הסבורים כי חוסר הרגולציה בתחום גורם לכך שתקנות מסוימות אינן מאפשרות לקרנות הגידור להציב תחרות הולמת לקרנות הזרות. כמו כן, העדר רגולציה גורם גם להרחקת משקיעים זהירים מקרנות אלה. ביקורת רבה מופנית בעניין כלפי הממשלה.


יש הטוענים כי רשות המיסים הישראלית פועלת ליצור חיסרון מיסוי כנגד הקרנות הזרות. דהיינו, בניגוד למשקיע בקרן גידור אמריקאית, אשר משלם עם מימוש הנכסים את מס רווחי ההון, המשקיע הישראלי נאלץ לשאת בתשלום מס רווחי הון עם תום כל שנה קלנדרית. זאת גם כאשר הוא איננו מממש כלל את נכסיו. גורמים בתחום טוענים כי מדובר בסוגיה אשר גורמת להרחקה של משקיעים זרים מהקרנות הישראליות. הטענות אינן אלא טענות הנוגעות ל"העדר יד מכוונת".


תעשייה כחול לבן?


סוגיה נוספת אשר מטרידה את בעלי קרנות הגידור הינה כי בנק ישראל בחר לנהל את יתרות המט"ח של המדינה בבנקים זרים. יש מבעלי הקרנות הסבורים כי ניהול יתרות המט"ח על ידי בנקים וקרנות בישראל היה מניב באופן ברור תשואה גבוהה יותר. כמו כן, לכך ניתן להוסיף את הרצון לעודד השקעות ועבודה כחול-לבן. דהיינו, נטען כי למרות שהמשקיעים הישראלים ידועים בכל העולם כמשקיעים חזקים ויוצאי דופן, הממשלה לא מטפחת כיאות את תעשיית ניהול הכספים הגלובלי.


בעלי קרנות גידור טוענים גם כי למרות שקרנות הגידור נחשבות ללא ספק ל"תחום הבא בעולם הניהול הפיננסי", ולמרות שחברות זרות רבות מבקשות לגייס עובדים ישראלים מוכשרים, הממשלה המקומית איננה עושה די בכדי לטפח את התחום.


מה עם הרגולציה והשקיפות?


כאמור, קרנות גידור סובלות מחיסרון אחד משמעותי והוא העדר רגולציה. למעשה, הן אינן כפופות לאיש (זאת בניגוד לקרנות הנאמנות אשר כפופות לפיקוחו המתמיד של המפקח על שוק ההון במשרד האוצר). העדר הרגולציה מרחיק את המשקיעים הזהירים מהקרנות הללו. אי לכך, המנהלים הבכירים של קרנות הגידור בישראל הפנימו כי רק שקיפות מרבית תוכל לסייע במשיכת משקיעים פנימה לתחום זה.


למעשה, בעלי קרנות גידור טוענים כי הם חשים שהמשקיעים נכנסו בוואקום שנוצר בהעדר רגולציה והוא חובשים את כובע הרגולטור בהתאם להתנהלותם. בעלי הקרנות מעידים כי משקיעים אשר פונים אליהם דורשים לא אחת פרטים רבים בתשקיף הקרן והם שמים לב גם לפרטים הקטנים ביותר.


לדוגמא, אחד מבעלי הקרנות התראיין לאתר "דה מארקר" ואמר כי חברתו פתחה פריים ברוקר נוסף (מעבר לפריים ברוקר היחיד שהיה לה קודם לכן), וזאת בשל בקשת לקוחות וחשש מפני נפילת הבנק האחראי. כמו כן, התשקיף בנוגע לקרנות הגידור נמצא אף הוא במגמת הרחבה. התשקיפים כוללים פרטים רבים ומגוונים כגון סקטור ההשקעה, רמת המינוף בקרן, כמות החשיפה של החברה למניות והון וכדומה.


יש אשר טוענים כי גם השקיפות הקיימת כיום בקרנות הגידור איננה מספיקה. מומחים אלה סבורים כי קרנות הגידור עדיין סובלות מהעדר שקיפות ראוי והדבר גורם להברחת לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים. הבעיה טמונה בכך שלא ניתן להסביר את מלוא המידע ללקוח הפשוט. בניגוד לקרנות נאמנות, אשר לגביהן המשקיעים סבורים שהם מבינים היטב את ההתנהלות, הרי שקרנות הגידור מהוות עבור רבים מעין נעלם בלתי ברור. אי לכך, קרנות אלה לא מתאימות בהכרח למשקיעים פרטיים (מעולם הקימונעאות).