בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי מינהל מקרקעי ישראל פעל כראוי בבואו להקפיא את שיווקם של מגרשים בשכונות הרחבה במושב בדרום, וזאת היות והשיווק נעשה במחיר הגבוה יותר מעלויות הפיתוח המותרות. כספים אלה, הידועים בתחום המשפט החקלאי כ"כספים אסורים", עמדו במרכזו של דיון בהמרצת פתיחה שהוגשה כנגד המינהל על ידי תושב המושב.

 

יש לכם שאלה?

פורום מיסוי מקרקעין
פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך
פורום מנהל מקרקעי ישראל | רשות מקרקעי ישראל
פורום רכישת דירה | מכירת דירה


שכונות ההרחבה במושבים, אשר הקמתן נמצאת בתנופה אדירה מאז תחילת שנות ה-90, הפכו לקרקע פורייה לשחיתויות והתנהלות לקויה. לדוגמא, היו מקרים בהם נטען כי מועמדים אשר התייצבו בפני וועדות קבלה במושבים נאלצו לשלם "מתחת לשולחן" בכדי לזכות בהמלצה המיוחלת. אי לכך, ונוכח תופעות לא ראויות רבות בשיווק מגרשים בשכונות הרחבה, מינהל מקרקעי ישראל ניסה - במספר החלטות מועצה - להציב גבולות ברורים לעניין. מדובר בשורת החלטות הקובעות מנגנונים שמטרתם למנוע שימוש למטרות זרות בהטבת שיווק המגרשים במושבים בפטור ממכרז.


החלטה 1180 של מועצת מקרקעי ישראל בנוגע לדמי פיתוח


לדוגמא, החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1180, אשר קובעת כי האגודה איננה רשאית לגבות ממועמדים לשכונת הרחבה סכום אשר הינו גבוה מעלויות הפיתוח של המגרש. למעשה, כל סכום מעל 100,000 שקלים, אשר הוגדר על ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל כ"סביר", צריך לקבל אישור פרטני מצד ממ"י בטרם הוא נגבה מהמועמד להרחבה. זאת בשל רצונו של המינהל למנוע מהאגודות "לנפח באופן מלאכותי את עלויות הפיתוח במטרה להתעשר שלא כדין על חשבון המועמדים לשכונות ההרחבה". כספים מעל הסכום המותר לפיתוח נחשבים "כספים אסורים".


להלן דוגמא למקרה כאמור. חבר אגודה במושב יד נתן, השוכן בסמוך לקריית גת, זכה בשנת 2009 במגרש במסגרת מכרז פנימי שנערך על ידי האגודה ביישוב. המכרז עסק בשני מגרשים בשכונת ההרחבה, ויועד לחברי אגודה בלבד. חשוב להדגיש כי האגודה דרשה ממגישי ההצעות סכום מינימאלי של 260,000 שקלים כדמי פיתוח. מדובר כמובן ב"כספים אסורים" שכן יתרת 160,000 השקלים לא אושרה על מינהל מקרקעי ישראל באופן פרטני. בסופו של היום, חבר האגודה זכה במגרש עם הצעה גבוהה של כ-413,000 שקלים.


מינהל מקרקעי ישראל גילה אודות המכרז המדובר והחליט לערוך בירור בנושא. האגודה ניסתה לטעון כי לא היה מדובר ב"כספים אסורים" אלא ב"סכומים לשם סילוק חובות האגודה לפי הסדר נושים". עם זאת, טענותיה של האגודה נפלו על אוזניים ערלות. חבר האגודה אשר זכה במכרז סירב לחתום על ההסכם לשם מימוש הזכות למגרש בהרחבה, בניסוח האגודה, ועל כן נמסר לו שהמכרז בוטל.


מושבים נוספים "על הכוונת"


חשוב להדגיש כי בתביעה קודמת אשר הוגשה על ידי חבר האגודה כנגד המושב, הצדדים הסכימו על פשרה לפיו תוחזר הזכייה במכרז על כנה, והאגודה הסכימה להמשיך את ההתקשרות מול חבר האגודה במקביל להבהרות. מינהל מקרקעי ישראל, אשר לא היה צד לפשרה הנ"ל, לא הסכים "לוותר" על מעבר "הכספים האסורים" במכרז המדובר. אי לכך, המינהל עמד על כך שהעסקה תבוטל. ואכן, כך היה. הכספים אשר הופקדו הוחזרו לחבר האגודה.


חבר האגודה הגיש המרצת פתיחה כנגד המינהל וביקש כי ממ"י יקצה עבורו את המגרש. בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי המינהל פעל כחוק כאשר הוא הקפיא את המכרז. נקבע כי היה מדובר בהתנהלות ראויה ומחויבת המציאות נוכח חשיבות כללי הנראות, השקיפות והמינהל התקין.


תופעת ה"כספים האסורים" איננה ייחודית כמובן למושב יד נתן. המגזין הכלכלי "דה מארקר" פרסם לאחרונה (פברואר 2013) כי מינהל מקרקעי ישראל בוחן גבייה של "כספים אסורים" הנוגעים לכ-300 מגרשים באזור ירושלים והדרום. על פי תלונות אשר הגיעו למינהל, אגודות רבות באזורים אלה ביקשו לגבות מהמועמדים להרחבה דמי פיתוח בשיעור של בין 150,000 ל-270,000 שקלים. כפי שצוין לעיל, לפי החלטת מועצה מקרקעי ישראל 1180, מדובר בגבייה אסורה בהחלט.