(ת"א) 9744/08 תעא (ת"א) 9744-08‏


עובדים רבים יוצאים לחופשות ארוכות למטרות שונות ולא אחת תפקידיהם נשמרים להם עד לתום חופשתם. לדוגמא, יציאה לירח דבש או לשם טיפול בקרוב משפחה חולה. ואכן, הסיבות לחופשות ארוכות יכולות להיות מגוונות. עם זאת, במקרים בהם העובד מציב תנאים למעסיק באשר לחזרתו, אשר שונים מתפקידו עובר ליציאה לחופשה, המעסיק איננו מחויב להתיישר עם המצב החדש. במידה והמעסיק מסרב לשנות את התפקיד, והעובד מחליט כי הוא איננו חוזר לעבוד בתפקידו הקודם, אין ספק שמדובר בהתפטרות. דהיינו, מהלך אשר איננו מזכה את העובד בהודעה מוקדמת ו/או פיצויי פיטורים.

 

יש לכם שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה
פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


האם מעסיק אשר לא הסכים להשיב עובד לעבודתו לאחר חופשה ארוכה פיטר את העובד וצריך לשלם לאחרון פיצויי פיטורים? זוהי הטענה המרכזית אשר נדונה בפני בית הדין לעבודה במקרה שלהלן.


מדובר בתביעתו של נהג בחברה לתחבורה ציבורית, אשר טען כי הוא פוטר מעבודתו ללא פיצויים לאחר שיצא לחופשה ארוכה שתואמה מראש. מנגד, הנתבעת הציגה גרסה אחרת לדברים. לטענת חברת התחבורה, התובע ביקש לשוב לעבודה שלא בתפקידו הקודם, ולא היה באפשרותה למצוא לו תפקיד מתאים. אי לכך, נקבע כי מדובר בהתפטרות ולא בפיטורים. דהיינו, הנתבעת טענה כי התובע התפטר מעבודתו בשל אי רצונו לשוב לתפקידו הקודם, ועל כן הוא לא היה זכאי לפיצויי פיטורים.


סירב לחזור להיות נהג


בית הדין לעבודה בחן את נסיבות המקרה ודחה את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים. הטעמים לכך פורטו בפסק הדין באופן הבא:
כאשר התובע היה בחופשה, נמסר לו מכתב מטעם מנהל התפעול בחברה לפיו צוין כי האחרון הינו "עובד מסור ונאמן". במכתב הייתה גם המלצה לתשלום בונוס לתובע עבור שנותיו הקודמות בחברה. ואכן, החברה אף העבירה לחשבון הבנק של התובע סכום של כ-3,000 שקלים בגין בונוס עבור שנים עברו. עובדות אלה לא התיישבו מבחינת בית הדין לעבודה עם טענתו של התובע כי החברה הייתה מעוניינת לפטרו. וכי מדוע חברה תפטר עובד מוערך אשר לא רק אושרה לו חופשה ארוכה, אלא אף נוצר עימו קשר במהלך החופשה ושולם לו בונוס בדיעבד על שנים קודמות? התשובה אפוא בגוף השאלה.


התובע, אשר עבד בתור נהג בחברה במשך שנים, טען כי כאשר הוא ביקש לשוב לעבודה "לא היה צורך בכוח אדם" לתפקידו כנהג. טענה זו הופרכה על ידי החברה על בסיס נתונים שהוצגו בפני בית הדין לעבודה. למעלה מכך, בית הדין לעבודה לא נתן אמון בעדויותיו וגרסאותיו של התובע, וזאת נוכח סתירות רבות ותמיהות שנפלו בדברים. לדוגמא, במהלך חקירתו הנגדית בבית הדין, התובע העלה לראשונה טענה כי הוא פוטר בגלל "סירובו להיענות לבקשות סדרנים לשוב לעבודה". בית הדין לעבודה הדגיש כי מדובר בהרחבת חזית וטענה כבושה שהוכיחה כי הנסתר היה רב על הגלוי.


דוגמא נוספת לכך שההחלטה להתפטר מהחברה נגמלה בליבו של התובע במהלך החופשה הייתה בקשתו לקבל את בונוס 3,000 השקלים בתשלום אחד. החברה רצתה לשלם את הבונוס בשלושה תשלומים והתובע התעקש על תשלום יחיד. בית הדין לעבודה קבע כי בקשתו זו של התובע "התיישבה עם גרסת החברה לפיה הנהג לשעבר החליט עוד בטרם תום החופשה על עזיבתו הצפויה".