בל (חי') 35401-09-12

 

סעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי קבוע כי דמי אבטלה משולמים למבוטח מובטל. עם זאת, לא כל מובטל זכאי באופן מיידי לדמי אבטלה. הזכות לקבלת דמי אבטלה קמה למבוטח על בסיס השלמתה של תקופת האכשרה. תקופה זו מוגדרת בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי. כמו כן, על המבוטח להיות בן 20 לפחות וטרם להגיע לגיל הקבוע לגביו. סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת האכשרה הנדרשת מבחינת דמי אבטלה.


יש לכם שאלה?
פורום ביטוח לאומי
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה


עובד מוגדר בחוק הביטוח הלאומי, בסעיף 1. על פי סעיף זה, עובד יכול להיות גם בן משפחה. אולם, זאת בלבד אם המבוטח עובד במפעל "באופן סדיר" ובמידה והוא לא היה מועסק במקום, היה צורך להעסיק עובד אחר במקומו. בן משפחה מבחינה זו יכול להיות ילד, אחד ההורים, נכד או אח.


פעמים רבות, עולה השאלה האם עבודה בחברה משפחתית מקימה זכאות לדמי אבטלה. שאלה זו נובעת מכך שקיים חשש כי תיווצר בחברות משפחתיות "העסקה פיקטיבית" של עובדים לצורך קבלת דמי אבטלה. בסיטואציות כגון דא, בהן מוגשת לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה עבור עובד בן משפחה, יש לבחון את סוגיית יחסי עובד מעביד.


יחסי עובד מעביד לדמי אבטלה לאחר פיטורים בעסק משפחתי


הלכה פסוקה היא כי המבחנים אשר נקבעו בחוק מבחינת חיוניות לעסק וסדירות עבודה הינם רלבנטיים גם בעניינם של בני משפחה. בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו כי הבחינה בעניין זה צריכה להיעשות בהתאם למבחנים הרגילים בפסיקה לפי משפט העבודה. דהיינו, יש להבחין באופן ברור בין עזרה משפחתית לבין עבודה סדירה המקימה זכות לדמי אבטלה. מושכלות ראשונים הן כי בני משפחה נוטים לסייע זה לזה בעסק המשפחתי. ואכן, לא כל פעילות וולונטרית והתנדבותית מקימה את הזכאות האמורה. על מנת לקבל דמי אבטלה יש להוכיח אפוא קיומם של יחסי עובד מעביד. יתרה מכך, אין זו בחינה "רגילה" של יחסי עובד מעביד וזאת בשל מיוחדות הקשר בין הצדדים. משמע, בית הדין לעבודה בוחן את המקרה לגופו ותוך כדי "הקפדת יתר" על המעורבים. במקרים אלה, בית הדין עוסק במיוחד בנושאים כגון שכר ריאלי (לעומת שכר סמלי), שעות עבודה, חיוניות וכדומה.


מבחינת נטל ההוכחה, בסוגיות העוסקות ביחסי עובד מעביד בתוך המשפחה, הנטל מוטל על בן המשפחה הטוען לקיום יחסי העבודה. דהיינו, כאשר אדם טוען שיחסי המשפחה בינו לבין קורבו היו גם יחסי עבודה, שומה עליו להוכיח את טענותיו בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.
להלן דוגמא למקרה בו אישה לא השכילה להרים את הנטל האמור ונקבע כי היא לא תהיה זכאית לדמי אבטלה. מדובר בטענה כי התובעת עבדה כעובדת שכירה בעסק של בעלה העצמאי. בית הדין לעבודה דחה את התביעה על בסיס השיקולים הבאים:


תשלום השכר וגובה המשכורת - בית הדין לעבודה מצא פגמים רבים בתלושי השכר אשר הונפקו עבור התובעת. ראשית, התובעת טענה כי היא קיבלה את שכרה, שעמד על 4,000 בחודש, במזומן בכל 15 לחודש. לדבריה, הכספים לא הופקדו בחשבון הבנק שלה אלא שימשו אותה למימון שיעורי נהיגה. עם זאת, התברר כי השכר השתנה מפעם לפעם ונע בין 4,500 ₪ לחודש ל-3,600 ₪. דהיינו, השכר לא היה מסודר וקבוע. שכר קבוע, כידוע, הינו אלמנט מובהק של העסקה. לעומת זאת, שכר המשתנה ללא פשר בעשרות אחוזים מעיד דווקא על ההיפך. כמו כן, בתלושי השכר של התובעת לא נכללו זכויות סוציאליות שונות (כגון ימי חופשה או מחלה) והרכיב היחיד שפורט בהם היה "שכר יסוד". זאת ועוד, התובעת טענה כי היא עבדה כשנה בעסק המשפחתי, אך לא הוכחה עדות לתשלום דמי הבראה. יתרה מכך, התובעת אף לא קיבלה מבעלה פיצויי פיטורים עם פיטוריה (הלכאוריים, כמובן).


שעות וימי עבודה - התובעת טענה כי היא עבדה שישה ימים בשבוע, שש שעות בכל יום. נטען כי היקף העבודה היה קבוע, כל יום מ-9:00 בבוקר ועד 14:00 בצהריים. עם זאת, לא נערך כל רישום אודות שעות עבודתה של התובעת ופעמים רבות האחרונה כלל לא שהתה במשרד אלא "בישלה" ו"ניקתה את הבית". זאת ועוד, כל תלושי השכר עסקו ב-186 שעות עבודה ו-25 ימים. זאת למרות שבכל חודש וחודש ישנן שעות עבודה אחרות נוכח שבתות, חגים, חופשים וכדומה.


מהות העבודה - התובעת טענה כי היא עבדה בעסק בתור מזכירה וסידרה את רשימת העובדים והמשכורות. כמו כן, נטען כי היא הכינה תזכורות עבור בעלה ודאגה לתשלומים שונים מול הרשויות. עם זאת, הוכח כי מדובר היה רק בסיוע משפחתי וכי הבעל עשה את רובה המוחלט של העבודה. לדוגמא, ה"מעקב אחר חשבונות החברה" התמצא מבחינת התובעת בכניסה לאתר האינטרנט של הבנק. זאת ועוד, התובעת לא ידעה כמה עובדים מועסקים בעסק. לדוגמא, היא טענה כי לבעלה היו 10-15 עובדים, אך בפועל עבדו בחברה 8-9 עובדים בלבד. כמו כן, עבודתה של התובעת לא הוחלפה בעובדת אחר ובמשך חודשים רבים העסק עבד ללא "מזכירה".