דרכון רומני ואזרחות רומנית הפכו בשנים האחרונות למסמכים מבוקשים ביותר בקרב ישראלים רבים. הסיבה לכך הינה פשוטה.
יש לכם שאלה?
פורום אזרחות רומנית - דיני רומניה
לפני כשש שנים, בשנת 2007, רומניה הצטרפה באופן רשמי לאיחוד האירופאי. אי לכך, דרכון רומני הינו למעשה דרכון אירופאי על כל היתרונות הטמונים בכך. נשאלת אפוא השאלה, איך מוציאים דרכון רומני?
הקטגוריה הראשונה
ובכן, חשוב להבחין בעניין זה בין שתי קטגוריות שונות. הראשונה מורכבת ממאות אלפי ישראלים אשר הינם אזרחים רומנים כולל ילדיהם שאינם ילידי רומניה. מבחינת החוק הרומני, צאצאיהם של אזרחים רומנים, ללא הגבלת דורות, זכאים לקבל אזרחות רומנית ודרכון בהתאם.
אזרחים אלה הינם אזרחים רומנים אשר קיבלו את אזרחותם הישראלית בין יולי 1948 לינואר 1952. בתקופה זו, החוק הרומני אפשר לתושבי המדינה להחזיק בשתי אזרחויות. עם זאת, החל משנת 1952 (ועד שנת 1971) קבלתה של האזרחות הישראלית הייתה תלויה באופן ישיר בביטול האזרחות הרומנית. חשוב להדגיש כי עורכי דין העוסקים בתחום זה מעידים לא אחת כי ישנה בעיה קשה של איתור ראיות לגבי חברי הקטגוריה הראשונה. זאת נוכח אי סיוע מצד השלטונות ברומניה אשר מוציאים אישורים רלבנטיים בנוגע לאזרחים שיצאו מהמדינה בין השנים 1947-1949. במקרים בהם קיימת בעיה מבחינת איתור הראיות, ייתכן ומבקשי האזרחות "יעברו" לקטגוריה השנייה.
ישראלים רבים עלו ארצה מרומניה בשנים 1964-1966. כאמור, אזרחים אלה קיבלו את אזרחותם הישראלית, לכאורה במקום אזרחותם הרומנית. עם זאת, לא אחת, הוויתור על האזרחות לא נרשם על ידי השלטונות הרומנים. קבוצה נוספת השייכת לקטגוריה הראשונה כוללת ישראלים אשר יצאו מרומניה לאחר שנת 1971 מבלי לוותר על אזרחותם הרומנית. לאחר שנה זו, החוק הרומני התיר החזקה של אזרחות רומנית במקביל לאזרחות נוספת. ישנם כמובן גם מועדים נוספים וככל שמדובר בתאריך ספציפי, מומלץ לבחון את סוגיית ויתור האזרחות לגופו של עניין.
הקטגוריה השנייה
הקטגוריה השנייה מורכבת מאזרחים ישראלים אשר ויתרו במסגרת עלייתם על האזרחות הרומנית. כמו כן, ישנם גם ישראלים אשר אזרחותם הזרה נשללה שלא מרצון. אזרחים אלה יכולים כיום, לפי החוק הרומני, לקבל אזרחות רומנית עד ארבעה דורות קדימה. לאחר קבלת האזרחות, ניתן לפנות לשגרירות ולבקש גם הנפקת דרכון רומני.
בקטגוריה השנייה ניתן למצוא את הקבוצות שלהלן:
- ישראלים אשר עלו ארצה מרומניה בין השנים 1952-1964.
- עולים אשר הגיעו לישראל מרומניה עד יולי 1948.
- עולים אשר עזבו את רומניה לאחר שנת 1971 וויתורו במהלך היציאה על האזרחות הרומנית.
- ישראלים אשר היו אמורים להיות כלולים בקטגוריה הראשונה, אך מתוקף העדר ראיות מצד השלטונות הרומניים הם נאלצים להצטרף לבני הקטגוריה השנייה. תת קבוצה זו מתחלקת לשתי קבוצות משנה: אנשים אשר עזבו את רומניה בין יולי 1948 לינואר 1950 ולא ניתן למצוא את הרישומים אודותם נוכח אי סדר שלטוני ברומניה, וילדי רומניה או שטחים שהיו בשליטת המדינה שלא ניתן לאתר מסמכים רלבנטיים לגביהם.
בנוגע לשתי הקטגוריות אשר תוארו לעיל, מומלץ וחשוב כי ילידי רומניה המקוריים (הסבים או ההורים שנולדו במדינה) יתאימו את המסמכים הרומנים למסמכים הישראליים, וזאת כל עוד הם בחיים. זאת משום שלא ניתן לשנות מסמכים הנוגעים לאדם לאחר פטירתו.
מהם המסמכים הדרושים?
ניתן בהחלט להתרשם מכך שהוצאת דרכון רומני איננה עניין של מה בכך. עם זאת, ובניגוד לדרכונים אירופאים אחרים (כגון הדרכון הפולני), החוק הרומני מכיר בזכאותם של אזרחי המדינה לשעבר לדרוש את זכויותיהם. על מנת לעמוד בדרישות הבירוקרטיות השונות, מומלץ לעשות את התהליך בצמוד עם עורך דין העוסק בתחום והמכיר את המשפט הרומני על בוריו. כמו כן, יש להצטייד במסמכים הבאים:
- תעודת לידה (רומנית או ישראלית). במידה ותעודת הלידה הרומנית לא נמצאת, ניתן לנסות ולהנפיקה מחדש מול גורמים רלבנטיים ברומניה.
- רישום ממשרד הפנים הישראלי הכולל את פרטי בני המשפחה.
- במידה והמבקש שינה את שמו הרומני, עליו להציג תעודת שינוי שם ממשרד הפנים.
- במידה ומבקש האזרחות נשוי - יש להציג תעודת נישואין.
- תעודת יושר ממשטרת ישראל.
- צילום דרכון ישראלי.
- ייפוי כוח נוטריוני עבור עורכי הדין העוסקים במלאכה (ככל שיש כאלה).
חשוב להדגיש כי התעודות והמסמכים צריכים להיות מקוריים ועליהם להיות בשפה העברית בלבד. עם הגשתם לרשויות הרומניות, המסמכים צריכים להיות מתורגמים על ידי נוטריון מומחה ומאושרים בחותמת אפוסטיל. לגבי תעודת הנישואין, יש לקחתה מבית הדין הרבני ולאשרה מול משרד הדתות בירושלים.
.jpg)
