מכשיר המירס נמצא כיום בשימוש בקרב ישראלים רבים. מדובר ללא ספק בתקשורת סלולארית יעילה המסייעת לעובדים ומעסיקים כאחד. כידוע, המירס הינו מעין מכשיר קשר הפועל בסגנון "ווקי-טוקי". נשאלת אפוא השאלה, האם ניתן לעשות במירס שימוש תוך כדי נהיגה. חשוב להדגיש כי מירס יכול לשמש גם כטלפון סלולארי רגיל ואין כל ספק שהשימוש בו בזמן נהיגה באופן זה הינו אסור בתכלית. מאמר זה יעסוק בשימוש הנפוץ במירס כ"מכשיר קשר".
יש לכם שאלה?
פורום דוחות תנועה
פורום מהירות מופרזת | תאונות קטלניות ותאונות פגע וברח
פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון
התקנה הנוגעת לשימוש בטלפון סלולארי בזמן נהיגה הינה תקנה 28 לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי נוהג רכב חייב להחזיק את הכידון (באופנוע) או ההגה (ברכב) כל אימת שהכלי נמצא בתנועה. התקנה קובעת כי יש להחזיק את ההגה בשתי ידיים, וזאת זולת לשימוש לצורך פעילותו התקינה של הרכב ו/או קיום כללי התנועה.
תקנה 28(ב)(1) קובעת כי כאשר הרכב נמצא בתנועה, שומה על הנהג שלא לאחוז בטלפון סלולארי, קבוע או נייד. התקנה מתירה שימוש במכשירים כגון דא רק בהתאם לחיבורם לדיבורית תקינה. דיבורית מוגדרת בתקנה 28(ב)(2) כהתקן אשר מאפשר שימוש בטלפון שלא באמצעות אחיזת המכשיר ובלבד שהטלפון מונח ברכב באופן יציב המונע ממנו ליפול. "טלפון" מבחינת תקנה 28(ב)(2) הינו כל מכשיר אשר משמש לתקשורת ויש בו לחצנים לחיוג.
חברת מירס שיווקה בעבר מכשירים ניידים עם דיבורית אשר היה ניתן לעשות בהם שימוש בדרך של לחצן "ווקי-טוקי" שהותקן על ההגה או על ידית ההילוכים. במקרים אלה, הנהג היה יכול לעשות במכשיר שימוש תוך כדי נהיגה מבלי לבצע תנועות ספציפיות שאינן מותרות בחוק. כיום, השיווק של מכשירי מירס עם דיבורית פחת באופן משמעותי. אי לכך, נהגים המבקשים לעשות שימוש במירס צריכים להוריד לשם כך את ידיהם מההגה.
כפועל יוצא מכך, מדובר בעבירת תנועה לפי תקנה 28 לתקנות התעבורה. חשוב להדגיש כי מומלץ בהחלט להימנע מעבירה כגון דא, וזאת היות והעונש בגינה עלול להגיע עד כדי 4 נקודות וקנס בשיעור של 1,000 שקלים.
ההתפתחות בפסיקה - מבית המשפט לתעבורה עד בית המשפט העליון
במסגרת פסק דין שניתן בבית המשפט לתעבורה בשנת 2001, בית המשפט עסק בכתב אישום אשר ייחס לנהג עבירה של דיבור בטלפון בזמן נהיגה. במקרה הנ"ל, העבירה הופנתה כנגד הנאשם בשל שימוש במכשיר מירס. הנהג טען כי הוא אמנם עשה שימוש במכשיר תוך כדי נהיגה, אך היה זה באמצעות לחצן ה"ווקי-טוקי" הפונקציונאלי. אי לכך, הנאשם טען כי יש לזכותו מהאשמה. בית המשפט לתעבורה קיבל את טענות הנהג והחליט לזכותו מהמיוחס לו. כמו כן, במקביל, נאשמים נוספים אשר הוגש כנגדם כתב אישום בשל עבירות דומות זכו אף הם לזיכוי.
השופט אביטל חן כתב בפסק הדין הנ"ל כי אין הבדל בין מירס אשר משמש אך ורק לפעולות כ"מכשיר קשר", לבין טלפון פונקציונאלי המשמש את בעליו הן כטלפון נייד "רגיל" והן כמכשיר "ווקי-טוקי" מתקדם. אי לכך, השופט אביטל היה סבור כי דיבור במירס באופן זה לא עלה כדי עבירת תנועה המצדיקה הרשעה. בית המשפט הדגיש כי ייתכן והיה מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של הורדת יד מההגה אך הוא היה סבור שאין ללכת בנתיב זה משיקולי מדיניות משפטית. ואכן, לאחר מכן ניתנו פסיקות ברוח זו גם בבית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע, במסגרת פסק דין שניתן ברע"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי, כי יש להפוך את ההלכה המשפטית על פיה.
בפסק הדין הנ"ל, בית המשפט העליון הרשיע חייל אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין שימוש במירס תוך כדי נהיגה. ליתר דיוק, המערער במקרה הנ"ל הורשע בבית דין צבאי וערעורו נדחה על ידי נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), דורית בייניש. בייניש קבעה כי המירס הינו כטלפון נייד לכל דבר ועניין ועל כן השימוש בו מנוגד להוראותיה הברורות של תקנה 28 לתקנות התעבורה.
בית המשפט העליון קבע כי הרציונאל העומד מאחורי האיסור בשימוש במירס בזמן נהיגה הוא כי החוק ביקש לאסור על שימוש בכל הטלפונים הניידים בעת שהרכב בתנועה. ואכן, מאז פסיקתו המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה, נהגים אשר מוגש כנגדם כתב אישום בגין שימוש במירס בזמן נהיגה מוצאים את עצמם מורשעים בדין.
עודכן ב: 04/02/2013