נערים צעירים אשר ביצעו עבירות מין אינם זוכים לשיקום במסגרת מאסרם, וזאת בניגוד לעברייני מין בגירים. כך טוען מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. קדמן מוסיף כי עשרות נערים נותרים כיום ללא טיפול כלל, והדבר עלול להפוך ללא ספק ל"פיגוע המוני אשר רק מחכה להתרחש". גורמים בתחום סבורים כי מקור הבעיה נעוץ בכך שהליכי שיקום אלה טרם הוסדרו בחקיקה.


יש לכם שאלה?


פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
פורום עבריינות נוער
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


מדובר בדברים אשר עלו לאחרונה על סדר היום המשפטי-ציבורי במהלך דיון בבית המשפט העליון אשר עסק בקטין שהורשע בעבירות מין. הקטין במקרה זה נדון למאסר למשך שנתיים מאחורי סורג ובריח, וזאת בעקבות הרשעתו בשורה של עבירות מין קשות בילדים צעירים ממנו.
בית המשפט העליון מתח בפסיקתו ביקורת על כך שהקטין לא זכה לטיפול במסגרת מאסר קודם, וזאת חרף העובדה שהוא כבר זוהה כ"מועד לפורענות". שופטי העליון ציינו כי "מן הראוי הוא שרשויות בתי הסוהר תיערכנה בהתאם להענקתו של טיפול מקצועי ושיקומי לכל אסיר הזקוק לכך, לרבות אסירים קטינים שהורשעו בעבירות מין". הודגש כי טיפול ושיקום במהלך המאסר הינם הדרך הנכונה והראויה להפחית באופן משמעותי את המסוכנות הנובעת מקטינים אלה לכשישתחררו. זאת ועוד, שופטי העליון ציינו כי מדובר ללא ספק בשילוב ידיים של האינטרס הציבורי עם האינטרס האישי.


שב"ס: "הטיפול תלוי בתנאי סף"


בשירות בתי הסוהר התייחסו לדברים. לטענת השב"ס, במשך שנים רבות פועלות במסגרת שירות בתי הסוהר קבוצות טיפול לקטינים המרצים מאסר בגין עבירות מין. עם זאת, הודגש כי לא ניתן לפתוח קבוצת טיפול אלא בתנאי מינימום של משתתפים. כמו כן, לא כל עבריין מורשע עומד בקריטריונים הדרושים להשתתפות בקבוצה כגון דא. על פי השב"ס, לא מותרת השתתפות קטין עבריין מין בקבוצת טיפול זולת אם האחרון הביע מוכנות לגבי השיקום והכרה בבעיה. זאת ועוד, ישנם תנאי סף אשר אינם תלויים בקטין עצמו. לדוגמא - קטין לא יצורף לקבוצת טיפול שיקומי במידה ויתרת מאסרו איננה מאפשרת את השלמת התהליך כנדרש (או למצער, השגת תוצאות מינימאליות רצויות).


בשב"ס הגיבו ואמרו כי אין ספק כי שיטת הטיפול הקבוצתי התגלה כאופציה יעילה מבחינת קטינים אשר הורשעו בעבירות מין. עם זאת, הודגש כי טיפול זה במהלך המאסר תלוי בשני גורמים - התאמת הקטין הספציפי למהלך (מבחינת הקריטריונים שתוארו לעיל) ומינימום משתתפים לפתיחתה של קבוצה.


המועצה לשלום הילד: "חובת המדינה"


ד"ר קדמן סבור כי אין בכך די. לדבריו, כל קטין אשר הורשע בעבירות מין ולא עבר טיפול משמעותי במהלך מאסרו מהווה "פצצת זמן מתקתקת" כאשר הוא יוצא לחופשי. לא אחת, טוען ד"ר קדמן, קטינים אלה אינם מצליחים לכבוש את היצר והם מבצעים עבירות מין גם לאחר השחרור. כך, מתחיל להיווצר מעגל של כניסה ויציאה מבתי סוהר, עד כדי הרס מוחלט של אישיותו של הקטין. ד"ר קדמן מעריך כי בעשור האחרון בלבד נותרו עשרות נערים ללא טיפול. לדבריו, חרף המאבק העיקש והמתמשך של המועצה לשלום הילד בתופעה הנ"ל, הכנסת והממשלה טרם הסדירו את נושא הפיקוח והשיקום בחקיקה.


דהיינו, נטען כי בשל מאבקי כוח פנימיים בתוך צמרת הממשלה (בין המשרדים השונים), חקיקת החוק לפיקוח ושיקום עברייני מין קטינים נדחית פעם אחר פעם. ד"ר קדמן מוסיף כי בעוד חובת המדינה לדאוג למערכות טיפוליות מתאימות עבור עברייני מין בגירים, כאשר הדבר מוסדר בחוק באופן מפורש, קיים וואקום מסוים מבחינה זו ככל שמדובר בעבריינים קטינים. לדידו, מצב זה יוצר קיפוח ועוול כלפי עברייני המין הקטינים, ומפקיר ילדים צעירים רבים לעבריינות מין חוזרת.


גורמים בתחום מיישרים קו עם ד"ר קדמן. בעמותת "עלם", אשר מסייעת לנוער במצוקה, טוענים כי למרות שבשירות בתי הסוהר עושים עבודה חשובה וטובה, קיימת בעיה משמעותית בכך שהשב"ס איננו כפוף לשום חוק. אי לכך, ברצותו ייטפל וברצותו ימנע. המומחים מלינים על כך שלמרות שחלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות מבחינת ההגנה על הקורבנות, נראה כי היה מקום להתייחס גם לתוקפים. זאת מתוך הנחה שרבים מהם יכולים להימנע מכך עם קבלת הטיפול הנכון.
 


עודכן ב: 29/01/2013