ב"ל 50750-05-11

 

עובדים רבים מבצעים עבודה תוך כדי מאמץ פיסי הכולל התכופפויות שונות. לעיתים, תנאי עבודה אלה עלולים לגרום לנזקים בריאותיים לאורך זמן. להלן דוגמא למקרה בו רופא מנתח טען כי הביטוח הלאומי צריך להכיר בנזקיו הרפואיים נוכח תנאי עבודתו. לדבריו, בעקבות כאבי גב משמעותיים הוא נאלץ להפסיק את עבודתו בבית החולים, מקום אשר היה ביתו השני במשך כ-35 שנים. הביטוח הלאומי דחה את טענותיו של הרופא והאחרון נאלץ לפנות לערכאות המשפטיות. כיצד הכריע בית הדין לעבודה?

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונת עבודה
פורום ועדה רפואית
פורום ביטוח לאומי
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום מחלת מקצוע


הפרשה החלה כאשר המנתח, אשר סבל מזה תקופה מכאבי גב חזקים, פנה לרופאה תעסוקתית. הרופאה התעסוקתית הורתה לרופא להפסיק את עבודתו בבית החולים. אי לכך, המנתח הפסיק את העבודה בבית החולים, בו הוא עבד במשך עשרות שנים כמנתח אף-אוזן-גרון. עם זאת, הוא לא חדל מעבודתו לחלוטין והמשיך לעבוד במרפאות קופת חולים. בשנת 2011, ובעקבות שינויים ניוונים נוספים בעמוד השדרה, הרופא הפסיק לעבוד גם בקופת החולים.


לאחר הפסקת העבודה, הרופא פנה לביטוח הלאומי וטען כי הוא נאלץ להפסיק לעבוד מחמת תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את הטענות וקבע כי נזקיו הרפואיים של המבוטח היו תולדה של "תחלואה טבעית". דהיינו, שהנזקים לא נגרמו מחמת העבודה אלא בשל נסיבות טבעיות שלא היו קשורות לבית החולים. בעקבות דחיית התביעה בביטוח לאומי, הרופא פנה לבית הדין לעבודה.


האם כאבי הגב היו תחלואה טבעית?


בבית הדין האזורי לעבודה, הרופא טען כי במשך למעלה מ-34 שנים הוא ביצע בבית החולים אין ספור בדיקות בעמידה ממושכת וניתוחים כאשר גבו כפוף אל עבר המטופלים. לטענתו, נסיבות העבודה הנ"ל, כפי שתוארו בכתב התביעה, היו הסיבה והמסובב למצבו הרפואי הנוכחי. הרופא טען כי הסיבה לכאבי הגב הייתה תנאי העבודה ואין בלתה.


הביטוח הלאומי טען כי יש לדחות התביעה וזאת אף מבלי למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין. הנתבע טען כי בהתאם לתורת המיקרוטראומה, הרופא היה צריך להראות כי הוא ביצע לאורך שנות עבודתו סדרה של תנועות חוזרות ונשנות. במקרה דנן, טען הביטוח הלאומי, הרופא לא עמד בנטל המדובר.


בית הדין לעבודה בחן את טענות הצדדים וקבע כי דין התביעה להתקבל. דהיינו, נקבע כי יש להכיר ברופא כמי שנפגע בעבודה מחמת תנאי עיסוקו. השופט, חיים ארמון, מינה בתחילת ההליכים מומחה רפואי מטעמו. מדובר במומחה מקצועי, ניטראלי ואובייקטיבי, אשר נדרש לעמוד על הסוגיה הרפואית שבמחלוקת. המומחה הרפואי קבע, באופן חד משמעי, כי העובדה שהרופא ביצע פעולות פיסיות נוספות מלבד כפיפה ורכינה אל עבר מנותחים או נבדקים, לא שללה את הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו לפגיעתו.


פעולות נוספות אינן שומטות את הקרקע תחת הקשר הסיבתי


השופט תהה באופן רטורי על הסוגיה - "האם במקרה בו מונחת על שולחנו של המוסד לביטוח לאומי תביעה של אדם אשר עבד לאורך 15 שנים, 4 שעות בכל יום, כאשר הוא רכון על פס ייצור, יכולה להיות מחלוקת שמדובר בתנועות חוזרות ונשנות? האם הרופא במקרה דנן, אשר עבד במשך שעות רבות כאשר הוא כפוף אל עבר מטופלים, לא זכאי לדין שווה רק משום שיום העבודה שלו היה ארוך יותר וכלל גם פעולות נוספות שאינן תוך כדי התכופפות?". מיותר לציין מה הייתה התשובה הרטורית לשאלה הנ"ל.


בית המשפט מצא לנכון לקבוע כי עמדותיו של המוסד לביטוח לאומי בכל הקשור לתורת המיקרוטראומה אינן חקוקות באבן. הודגש כי הביטוח הלאומי, בבואו לבחון טענות לפי תורת המיקרוטראומה, נע כמטוטלת מצד לצד. אי לכך, הומלץ כי הביטוח הלאומי יגבש בעניין זה גישה אחידה אשר תמנע פסיקות סותרות והחלטות מפלות.


יתרה מכך, בית המשפט התייחס לכך שהמומחה הרפואי מטעמו, אשר חוות דעתו הינה בעלת משקל רב נוכח האובייקטיביות העומדת מאחורי מינויו, הכיר אחת לאחת בטענות הרופא. בחוות הדעת המקצועית נכתב - שחור על גבי לבן - כי התקיים קשר סיבתי רפואי ישיר בין תנאי העבודה לכאבי הגב. אי לכך, בסופו של היום, בית הדין לעבודה הכיר בכך שנזקיו של הרופא היו "פגיעה בעבודה".