השופט אליהו בכר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע כי חברת כתר פלסטיק וקיבוץ לוטם ינסו לפתור את המחלוקות ביניהם במסגרת גישור. מקורה של המחלוקת בין הקיבוץ לחברה נובעת ממיזם משותף בנוגע לייצורם של מוצרי אמבטיה. החברה טוענת כי היא הפסידה כספים במיזם ואילו הקיבוץ סבור כי הדברים אינם כה פשוטים. אי לכך, הקיבוץ מבקש לקבל מחברת כתר פלסטיק את הנתונים הכספיים בנוגע למיזם (וזאת בכדי לבדוק "האם כצעקתה"). בקיבוץ חוששים למעשה כי החברה "מסתירה רווחים".

 

יש לכם שאלה?

פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
פורום דיני זכיינות
פורום יזמות עסקית | ליווי עסקי
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך

 

בית המשפט המליץ לצדדים לפנות למשרד רואי חשבון מהשורה הראשונה על מנת שזה יבחן את חשבונות החברה במיזם המשותף. כמו כן, בית המשפט הביע תקווה כי המגשר ישכיל לצמצם את הפערים בין הצדדים באשר למחלוקות שניטשו ביניהם וזאת בכדי להביא אותם להסכמות (מחודשות או חדשות) בנוגע למערכת היחסים העסקית ביניהם.

 

בהחלטה צוין כי בית המשפט סבור שבאי כוחם של החברה והקיבוץ מסוגלים בהחלט להביא להשלמת ההליכים מבלי להגיש בקשות נוספות לבית המשפט. עם זאת, נקבע כי במידה והליך הגישור יעלה חרס, תומצא החלטה מתאימה לצדדים מבחינת המשך ההליכים בתיק.

 

תולדות הסכסוך בין הקיבוץ לחברה

 

כאמור, קיבוץ לוטם עתר כנגד החברה וזאת בטענה כי כתר פלסטיק "איננה מוכנה להציג לנציגי הקיבוץ ובאי כוחו נתונים שיש בהם כדי התייחסות למיזם המשותף". כאמור, המיזם היה אמור להיות שותפות עסקית בין החברה לקיבוץ, וזאת לשם הפקת רווחים מייצור מוצרי אמבטיה. הצדדים במקרה דנן הינם בעליה של חברת לוטמפלסט מאז שנת 1999. חברה זו הינה חברה אשר עיסוקה בתחום הפלסטיק.

בכתב התביעה נטען כי כתר פלסטיק מחזיקה ב-51% מהבעלות על החברה, ואילו קיבוץ לוטם אוחז ב-49% הנותרים.

 

לפני כארבע שנים, בשנת 2009, כתר פלסטיק וקיבוץ לוטם הגיעו להסכמה כי פעילות מוצרי האמבטיה של לוטמפלסט וכתר פלסטיק תתאחד ליחידה אחת בתוך החברה האחרונה (כתר). הוסכם כי 20% מהרווחים ביחידה המשותפת יועברו לקיבוץ מתוקף העסקה. ניהולה של היחידה הופקד בידיה של חברת כתר. כעת, בקיבוץ טוענים כי בניגוד לגרסת כתר, המיזם איננו נמצא בהפסדים. נטען כי כתר מסתירה רווחים על מנת להתחמק מעמידה בתנאי ההסכם הברורים.

 

כפי שצוין לעיל, ההסכם בין החברה לקיבוץ נחתם בינואר 2009. המיזם הוגדר מיזם משותף וכתר התחייבה לשאת בתשלום של כעשרה מיליון שקלים בגין תמורה ישירה עבור נכסי יחידת האמבטיה של חברת לוטמפלסט. סכום זה הוגדר על ידי הצדדים בהסכם כ"הלוואה לשם כיסוי חובות לבנק מזרחי טפחות". לוטמפלסט התחייבה - על פי ההסכם כמובן - לשאת במימון ההלוואה בשיעור של 400,000 שקלים מדי שנה.

 

קיבוץ לוטם: "כתר חשפה טפח והסתירה טפחיים"

 

לטענת קיבוץ לוטם, החברה הפרה לפיו את חובות הנאמנות והאמון. נטען כי החברה לא העבירה לקיבוץ - במשך תקופה ארוכה - נתונים ומידע אודות יחידת האמבטיה המשותפת. בקיבוץ מוסיפים וטוענים כי החברה העבירה נתונים חלקיים בלבד אשר לא נהנו מחתימת רואה חשבון. נטען כי החברה "חשפה טפח והסתירה טפחיים". בנוסף, קיבוץ לוטם טוען כי כתר עשה שימוש לצרכיה הפרטיים ביחידת האמבטיה, ויצרה במקום מוצרים שלא היו קשורים ליחידה ואשר חלוקת הרווחים בהם לא התחלקה בין הצדדים במסגרת החוזה. אי לכך, בקיבוץ ביקשו מבית המשפט להורות לכתר לחשוף את מלוא הנתונים הרלבנטיים הנוגעים למיזם, וזאת בכדי שנציגיו ובאי כוחו יוכלו לבחון את המסמכים ולבור את המוץ מן התבן.

 

חברת כתר הכחישה בכתב ההגנה את טענות הקיבוץ מכל וכל. נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף או לדחות אותה לאלתר. בכתר טוענים כי קיבוץ לוטן לא היה יכול לתבוע אותה וזאת משום שבעל הדין הרלבנטי במקרה דנן היה צריך להיות חברת לוטמפלסט. מדובר בחברה בה הקיבוץ - לטענת כתר - מחזיק בכ-13% מהבעלות בלבד. כתר טענה כי נוכח היחסים המיוחדים שמתקיימים בינה לבין חברת לוטמפלסט, הקיבוץ איננו יכול לטעון כנגדה אלא רק החברה עצמה. למעשה, כתר טענה כי הקיבוץ ביקש לאיין את הצורך להתמודד עם טענותיו בתוך מוסדות לוטמפלסט, וזאת הסיבה ל"עקיפה" לבית המשפט.

 

כמו כן, בכתר מוסיפים וטוענים כי החברה מסרה לקיבוץ את מלוא הנתונים הרלבנטיים אשר עולה מהם - באופן שאיננו משתמע לשני פנים - שהמיזם היה נתון תחת הפסדים. נטען כי נוכח חובות משמעותיים בשיעור של כ-5.4 מיליון שקלים לבנק מזרחי-טפחות, החברה לא הייתה יכולה למשוך דיבידנד, גם לא עבור בעליה.