עובדים רבים "מבלים" את מרבית שעות עבודתם תחת השמש הקופחת. ואכן, ברור אפוא כי עבודה תוך כדי חשיפה רצופה לשמש הלוהטת עלולה לגרום לבעיות בריאותיות (בעיקר בעיות בעור). המקרים החמורים ביותר מבחינה זו הינם סרטן העור על צורותיו השונות. אי לכך, עובד אשר לקה בסרטן עור בעקבות חשיפתו לשמש במרוצת השנים, יכול להגיש בעניין תביעה לביטוח הלאומי.
יש לכם שאלה?
פורום תאונת עבודה
פורום זכויות חולי סרטן
פורום אחוזי נכות
פורום מחלת מקצוע
פורום ביטוח לאומי
דהיינו, מדובר במקרים בהם הסרטן הינו למעשה תאונת עבודה. עם זאת, לא מדובר בעניין של מה בכך. שומה על העובד להוכיח כי הסרטן המדובר אכן היה סרטן אשר התקיים בין פריצתו לבין העבודה קשר סיבתי, רפואי ומשפטי. מדובר בהוכחה רפואית אשר צריכה להסתמך על חוות דעת מקצועית. היות ויכולים להיות גורמים שונים להתפרצות סרטן העור, לא כל מקרה של מלנומה מצדיק הכרה בעובד כנפגע עבודה. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בעובד אשר לקה בארבעה סוגים שונים של סרטן העור:
- מלנומה.
- BCC.
- Solar Keratosis.
- SCC.
המקרה שלהלן אירע לתושב קיבוץ בצפון הארץ אשר עבד במשך שנים בגינון, חקלאות ונוי. חבר הקיבוץ הגיש תביעה לביטוח לאומי לשם הכרה במחלות העור מהם הוא סובל בתור תאונות עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. לטענתו, הוא לקה במחלות המדוברות בשל חשיפתו הרבה לשמש לאורך השנים. הביטוח הלאומי הכיר במחלה אחת מתוך ארבע המחלות (SCC) אשר מהן התובע סבל. אי לכך, האחרון פנה לבית הדין לעבודה.
להלן תיאור קצר של עבודתו של התובע לאורך השנים:
- 1953-1960 עבודה בגידול חרובים ובפרדסי הקיבוץ.
- 1960-1980 עבודה כאחראי על הנוי והגינון בקיבוץ. עבודות בשטחים פתוחים וחשיפה לקרני השמש במהלכן.
- 1980-2003 גידול פרות ברפת הקיבוץ. הרפת מסוככת אבל רק כ-40% מהעבודה בוצעה תחת הסככה.
יש לציין כי התובע עבד תמיד עם מכנסיים ארוכים, חולצה ארוכה, כובע לראשו ונעליים סגורות. בית הדין לעבודה התבקש אפוא לבחון את הקשר הסיבתי, הרפואי והמשפטי, בין תנאי העבודה במקרה דנן לבין מחלות העור נשוא התובענה. על מנת לעשות כן, בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו.
המומחה הרפואי מעניק חוות דעת מטעמו
המומחה הרפואי בחן באופן מעמיק את נסיבות עבודתו של התובע ואת הקשר הסיבתי למחלות בהן הוא לקה. במסגרת חוות הדעת הרפואית, הרופא פירט את המחקרים והגישות הרפואיות העוסקים בקשר שבין מחלות סרטן העור לבין חשיפה "תעסוקתית" לאור השמש במהלך העבודה.
בסופו של היום, המומחה קבע כי לא ניתן להכיר בקשר שבין המלנומה לבין עבודתו של התובע. עם זאת, נקבע כי התקיים קשר בין שתי המחלות האחרות – BCC ו-Solar Keratosis - לחשיפה לשמש בחקלאות ובגינון. אי לכך, התובע ביקש לקבל את חוות הדעת הרפואית כלשונה. הביטוח הלאומי לא חלק על האמור והציע כי יוכר הקשר הסיבתי למחלות המדוברות ועניינו של התובע יונח לפתחה של וועדה רפואית.
יצוין כי המומחה הרפואי לא מצא קשר סיבתי בין המלנומה בה התובע לקה לבין תנאי העבודה וזאת משום שהגידול אצל העובד הופיע בבית השחי ולא באזור ה"פנים-צוואר". אי לכך, נקבע כי לא היה זה גידול אשר התפתח מחמת החשיפה לאור השמש בעת עבודתו של המבוטח. היות והיה מדובר בקביעה רפואית הנוגעת להעדר קשר סיבתי, בית הדין לעבודה מצא לנכון לקבלה. מנגד, נקבע כי ניתן להתרשם מחוות הדעת הרפואית באשר למחלות ה-BCC וה-Solar Keratosis שהתובע לקה בהן מכוח תורת המיקרוטראומה ובשל תנאי העבודה.
עודכן ב: 20/01/2013