ילדה אשר התגלשה להנאתה בפארק המים "לונה גל" נפגעה. אי לכך, הילדה והוריה הגישו כנגד פארק השעשועים תביעה בגין רשלנות. התובעים טענו כי נציגי פארק המים התרשלו בשמירה על הילדה ובעקבות כך נגרמה התאונה. הנתבעת, החברה המפעילה את פארק המים, טענה כי דין התביעה להידחות. לטענת הנתבעת, הוראות הבטיחות במקום אוסרות באופן מפורש שימוש במתקנים לילדים מתחת לגיל 12 ללא מלווה.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני נזיקין ונזקי גוף
פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


עובדות המקרה היו כדלקמן. הילדה והוריה הגיעו לפארק המים בצפון במסגרת חופשה משפחתית. בשלב מסוים, הילדה עלתה לבדה לאחת המגלשות בפארק, ללא מלווה, וזאת למרות שהיא רק בת 9. הילדה התגלשה במגלשה כאשר היא שוכבת על הבטן ופניה לכיוון הירידה. אביה הלך באותו הרגע להביא את חפצי המשפחה. כאשר האב חזר למקום, הוא נדהם לראות את בתו שוכבת מדממת בגין מכה חזקה אשר היא קיבלה עם הגעתה למים. כתוצאה מהמכה נשברה אחת משיניה של הילדה.


האם רשלנות בלונה גל?


הקטינה והוריה טענו בתביעה כי מדובר ברשלנות מצידה של הנתבעת וזאת משום שנציגיה ועובדיה לא "עמדו על המשמר" ולא פיקחו על השימוש במתקנים. באשר למתקן הספציפי, נטען כי מדובר במגלשה לא בטיחותית בעליל אשר מסכנת את המשתמשים בה (מקל וחומר שמרביתם ילדים קטנים). ההורים והילדה טענו כי מפלס המים בסיום המגלשה במקרה דנן היה נמוך מדי ולא מספיק על מנת לבלום את הירידה העוצמתית. כמו כן, נטען כי "לונה גל" לא הציגה הוכחות לכך שהיא פועלת מכוח רישיון עסק ו/או שיש בידיה אישור יועץ בטיחות תקף.


התובעים הוסיפו כי הצפיפות בפארק ביום המדובר הייתה רבה במיוחד, ובמתקני הפארק לא הוצבו מספיק עובדים שיוכלו לפקח על המתנהל במתחם. לדוגמא, נטען כי לא היו עובדים אשר ימנעו מהילדים להתגלש בצורה מסוכנת (על הבטן, למשל). באשר להגבלת הגיל, ההורים והילדה טענו כי לא היה במקום שילוט ברור ומסודר בעניין זה.


לונה גל: "אחריות ההורים"


מפעילת ה"לונה גל" ביקשה כמובן לדחות מכל וכל את טענות התובעים. לטענתה, המגלשה המדוברת משמשת אלפי ילדים בכל שנה והיא בטיחותית לחלוטין. כמו כן, נטען כי המקום מקבל רישיון עסק מדי שנה וכך גם אישורי הבטיחות הרלבנטיים. באשר לשילוט, מפעילת המתחם טענה כי השילוט במקום ברור ונהיר - ילדים מתחת לגיל 12 אינם רשאים לעלות על מתקנים ללא ליווי של מבוגר אחראי. נטען כי מדובר בשלטים הנמצאים הן ברחבי הפארק והן בכניסה למתחם. יתרה מכך, מפעילת "לונה גל" הוסיפה והדגישה כי מדי שעה נשמעת במערכת הכריזה הוראה כאמור.
 

בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי דין התביעה להידחות. השופטת, יעל ייטב, קבעה בפסק הדין כי "לונה גל" לא התרשלה כלפי התובעים ודווקא ההורים היו אלה שחטאו כלפי בתם. נקבע כי תוצאות התאונה נגרמו בשל רשלנות ההורים ולא בשל רשלנות הפארק. השופטת ציינה כי "לונה גל" נקטה ללא ספק במלוא האמצעים הסבירים בכדי למנוע תאונות וסיכונים במתחם. הודגש כי הוצבו שלטים בולטים אשר הורו על חובת ההשגחה של ההורים במקום, וכן שילוט ספציפי האוסר על התגלשות שלא בישיבה. השופטת הוסיפה כי היא השתכנעה של"לונה גל" יש רישיון עסק וכן אישור מיועץ בטיחות מוסמך. התובעים טענו כי אישורים כגון דא לא הוצגו בפני בית המשפט. עם זאת, בעת שלב גילוי המסמכים, הם לא עתרו לחשיפתם כאמור (חרף זכותם המשפטית לעשות כן).


לסיכום,


בית המשפט קבע כי אין ספק שמוטלת על פארק המים אחריות כלפי הבאים בשעריו. עם זאת, השופטת ציינה כי לא מדובר באחריות מוחלטת וההשגחה על ילדים קטנים מונחת תמיד, בראש ובראשונה, על כתפי הוריהם (או המבוגרים המלווים אותם). בפסק הדין נקבע כי עובדי ה"לונה גל" אינם שוטרים אשר צריכים לוודא אחר נוכחות מבוגרים אחראים בכל רגע נתון. במקרה דנן, האב התרשל כלפי בתו כאשר הוא לא נכח לצידה בעת שהיא התגלשה במגלשה המדוברת.