בימים בהם מדינת ישראל תרה אחר תוספת מהירה של בניית דירות ברחבי הארץ, פרסום חדש טוען כי ניתן בתוך חמש שנים לבנות כ-50,000 יחידות דיור בקיבוצים. כך עולה מעבודת מחקר אשר פורסמה הבוקר באתר "כלכליסט". גורמים בענף סבורים כי בעקבות מחלוקות קשות בין הקיבוצים למדינה, מימושו של פוטנציאל הבנייה הנ"ל הולך וקטן. המחקר עסק בכ-150 קיבוצים אשר החלו מסלול של שיוך בתים לחברים בשנים האחרונות. ואכן, נראה כי חברי התנועה הקיבוצית עומדים שוב בפני מבוי סתום, וזאת חמש שנים בלבד לאחר שהוחלט על גל של גיוס חברים חדשים לקיבוצים.
יש לכם שאלה?
פורום רכישת דירה | מכירת דירה
פורום מנהל מקרקעי ישראל | רשות מקרקעי ישראל
פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
מנהל מינהל מקרקעי ישראל כתב בסוף אוקטובר מכתב לראשיה של התנועה הקיבוצית. מנהל המינהל כתב במכתבו כי המדינה איננה מוכנה שחברים חדשים בקליטה בקיבוצים אשר החלו בהליך של שיוך בתים לחברים ירכשו במסגרת הקליטה את ביתם בעצמם. החל ממכתב זה, קליטת המשפחות החדשות בקיבוצים ברחבי הארץ שותקה באופן משמעותי. המחלוקת נוגעת לאופן בו יש לעשות את שיוך הדירות. מינהל מקרקעי ישראל טוען כי צריך להגיע להסדר במסגרתו חברי קיבוץ יחתמו כל אחד על הסכם מבחינת שיוך קנייני, והסכם זה יקנה לחבר את הקרקע עליה בנוי ביתו ויהפוך לבעליה. מנגד, בתנועה הקיבוצית ביקשו לאפשר לקיבוץ לרכוש את כל האדמה והקרקעות במרוכז ולהקצות את המגורים לחברים באופן פרטי ועל פי שיקול דעת.
כעת, באתר כלכליסט טוענים כי ישנם בכירים בתנועה הקיבוצים המעידים על כך שהמדינה מעריכה את שוויין של הקרקעות המדוברות בכ-11 מיליארד שקלים. בתנועה הקיבוצית טוענים כי המדינה סבורה שרכישה מרוכזת של הנכסים על ידי הקיבוצים תביא לרווח של 1.5 מיליארד ₪ בלבד למדינה. בינתיים, הליכי קליטה אשר נמצאים בעיצומם נאלצים להיכנס לתקופת הקפאה והמתנה בעקבות המחלוקת בין המעורבים בעניין. יש הטוענים כי המחלוקת בין הקיבוצים לבין המדינה תביא בסופו של דבר לפגיעה במאות התושבים והאזרחים אשר החלו בתהליכי הקליטה ונאלצים להקפיא את העניין עד לפיתרון הסכסוך.
סכסוך עתיק יומין
יצוין כי הוויכוח בין הקיבוצים למדינה החל כבר לפני כ-10 שנים. בעקבות החלטה של מינהל מקרקעי ישראל אשר ביקשה למנוע מהקיבוצים "לגזור קופון" על מכירת מגרשים להרחבה, קיבוצים רבים נסוגו מתוכניות הקליטה החדשה. כמו כן, שכונות רבות בקיבוצים עברו אל תוך שטח המגורים בקיבוץ ולא מעבר ליישובים (מה שנקרא השטח הכחול, לפי סימונו על מפות מינהל מקרקעי ישראל). לפני כארבעה חודשים, באוקטובר 2012, מינהל מקרקעי ישראל החליט כי גם טכניקה זו איננה מקובלת עליו. כתוצאה מכך, הוקפאה הקליטה של חברי הקיבוץ החדשים.
בתנועה הקיבוצית טוענים כי הבעיות המרכזיות אשר עומדות כרגע בין הגורמים המעורבים לבין הפיתרון הרצוי הינן חוסר יכולת מבחינה פנים-קיבוצית להגיע להסכמה בנוגע לחלוקת השטח. כמו כן, בקיבוצים מדגישים כי רבים מחברי הקיבוץ הינם בעלי יורשים אשר אינם גרים ביישוב ואשר ירצו - מן הסתם - "פרוסה מהעוגה". למשל, בתנועה הקיבוצית מציגים מקרה לפיו פנסיונר אשר גר במשך שנים בדירה מרווחת בת ארבעה חדרים, וכמקובל בקיבוץ עבר בערוב ימיו לדירה קטנה יותר (על מנת לפנות את הדירה למשפחות צעירות), ייאלץ להיוותר עם נכס קטן מהמגיע לו במסגרת הליך שיוך. בתנועה הקיבוצית מותחים ביקורת על המינהל וטוענים כי לא ייצא דבר טוב מהחלטתו זולת עיכוב בקליטת חברים חדשים והצטמצמות פוטנציאל הבנייה בקיבוצים.
בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, דוחה את הדברים על הסף. לטענתו, המינהל רואה בקליטה של דור צעיר לקיבוצים כמהלך בעל ערך משמעותי. כמו כן, ליברמן מוסיף כי המינהל מבין גם את היתרון המשמעותי בעניין זה מבחינת מצוקת הדיור. עם זאת, במינהל טוענים כי במקרים בהם הוחלט על העברתן של זכויות מהקיבוץ לחברים, שומה על הקיבוצים להשלים את המהלך מבחינת השיוך במינהל בכדי להביא לעיגון הזכויות הקנייניות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
