צעירה אשר הועסקה בחנות בגדים הגישה כנגד מעסיקתה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. הצדדים היו חלוקים בנוגע לנסיבות סיומם של יחסי העבודה. בעוד העובדת טענה כי היא "סולקה מהחנות בבושת פנים", המעסיקה טענה כי העובדת זנחה את העבודה ומדובר בהתפטרות.
יש לכם שאלה?
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום פיצויי פיטורין
פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
אין ספק כי קיימת משמעות כבדת משקל לנסיבות סיום יחסי העבודה בכל הקשור לזכותה של העובדת לפיצויי פיטורים. במידה ויוכח בבית הדין לעבודה כי הצדק עם התובעת, היא תהיה זכאית לפיצויים בגין פיטוריה. עם זאת, קביעה אחרת תשמוט את הקרקע תחת זכאותה לפיצויים.
התובעת תיארה בכתב התביעה את נסיבות סיום עבודתה באופן הבא. לטענתה, המעסיקה בחנות סילקה אותה מהמקום ולא החזירה אותה לעבודה. התובעת טענה כי לא הייתה לה ביום המדובר כל מחלוקת עם בעלת החנות ולא היה כל סכסוך בינה לבין המנהלת במקום. לדבריה, כמה ימים לפני האירוע המדובר התקבלה לעבודה בחנות עובדת חדשה בעלת ותק. כתוצאה מכך, לטענתה, חל קיצוץ משמעותי בשעות עבודתה שלה.
תיאור יום הפסקת העבודה מפי התובעת
התובעת טענה כי ביום הפיטורים היא החלה לעבוד בבוקר והייתה אמורה לסיים את המשמרת בשעה 15:00. לטענתה, בשעה 14:00 הגיעו לחנות המנהלת והעובדת החדשה. השתיים יצאו לאכול צהריים וחזרו כעבור כחצי שעה. כאשר הן חזרו, אמה של התובעת הייתה בחנות. התובעת טענה כי לאחר שאמה עזבה את המקום, מנהלת החנות החלה לקלל אותה ודרשה מהתובעת ללכת לביתה. לטענתה, מנהלת החנות אמרה לה שהיא איננה רוצה לראות אותה יותר בחנות ואם היא תיכנס היא "תיתן לה מחשב על הראש". התובעת הוסיפה כי נאמר לה על ידי מנהלת החנות לפנות למנכ"ל החברה ולקבל מכתב פיטורים.
התובעת טענה כי עוד באותו היום היא שלחה מכתב למנכ"ל רשת הבגדים. במכתב זה, היא התלוננה על "התנהגות בלתי הולמת, מזלזלת ומשפילה בזמן העבודה". העובדת טענה במכתב כי מנהלת החנות קיבלה עובדת חדשה ואמרה לה שאם היא לא תעזוב מרצונה היא תתנכל לה ותפעיל עליה לחצים. התובעת חתמה את המכתב בכך שהיא עזבה את המקום מחמת פחד ולא מתוך רצון להתפטר. אי לכך, היא בקשה עזרה או מכתב פיטורים.
שלושה ימים לאחר מכן, התובעת הגיעה למשרדי הנהלת רשת הבגדים על מנת להיפגש עם המנכ"ל. האחרון לא היה במשרד ועל כן התובעת נפגשה עם סגנו. סמנכ"ל הנתבעת אמר לעובדת כי הוא קיבל את מכתבה ויערוך בירורים בהתאם. התובעת המשיכה להמתין בבית ובסוף פנתה להסתדרות לקבלת ייעוץ. בעקבות הייעוץ הנ"ל, הוגשה התביעה דנן.
טענות המעסיקה
החברה הציגה את הדברים באור אחר לחלוטין. לטענתה הנתבעת, מספר שבועות לפני האירוע התובעת הביעה את רצונה להתפטר וזאת משום שהיקף העבודה עמד על שש שעות יומיות בלבד. רשת הבגדים טענה כי לאחר שבקשותיה של התובעת להגדיל את משרתה לא התקבלו, היא חזרה בה מהתפטרותה ומאז ועד לסיום יחסי העבודה היא "עשתה כל שביכולתה לגרום לפיטוריה". למשל, נטען כי יומיים לפני האירוע שבמחלוקת התובעת נעדרה במהלך העבודה ללא אישור.
מנהלת החנות טענה כי במהלך השיחה בינה לבין התובעת ביום המדובר, האחרונה דרשה ממנה מכתב פיטורים. לטענתה, היא אמרה שהיא איננה כותבת לה מכתב פיטורין ומדובר בעניין הנמצא בסמכותו של סמנכ"ל החברה בלבד. מנהלת החנות הוסיפה כי בחנות החל להתפתח ויכוח בינה לבין העובדת אשר בסופו התובעת נטשה את המקום ולא שבה לעבודתה (למרות שהיא הייתה משובצת להמשך השבוע).
בית הדין דוחה את התביעה - מדובר בהתפטרות
בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי הוא מבכר את גרסתה של הנתבעת. דהיינו, נקבע כי העובדת לשעבר לא הייתה זכאית לפיצוי פיטורים. בית הדין קיבל את טענות החברה בשל הטעמים הבאים:
- התובעת טענה בכתב התביעה כי היא "סולקה" מהחנות ביום המדובר. עם זאת, במכתב שנשלח על ידה עוד באותו היום למנכ"ל החברה לא היה זכר לאותו "סילוק" מדובר. נהפוך הוא, התובעת כתבה במכתב שהיא "עזבה את מקום העבודה".
- בית הדין לעבודה קבע כי במידה והיה מדובר בפיטורים, סביר להניח שעניין ה"פיטורים" ימצא ביטוי במכתב שנשלח למנכ"ל הנתבעת.
- מהלך של פיטורים הינו אקט מפורש אשר יש בו כדי להצביע על רצונו של המעביד להפסיק את יחסי העבודה. במקרה דנן, כאשר התובעת ציינה במכתב למנכ"ל שהיא החליטה לעזוב את העבודה, הרי שנשמט הבסיס תחת תביעתה לפיצויי פיטורים.
- התובעת טענה מספר פעמים כי עוד לפני האירוע חלה הרעה בתנאי עבודתה מבחינת היקף השעות במשמרת. ואכן, היו לתובעת ויכוחים עם מנהלת החנות בעניין זה. מדובר בגרסה חלופית אשר סותרת לחלוטין את טענות הפיטורים. התפטרות מחמת הרעת תנאים איננה יכולה להתיישב ביחד עם טענת פיטורים. בית הדין לעבודה קבע כי הצגת גרסאות עובדתיות סותרות פגעה במהימנותה של התובעת.
- ממכלול העדויות שהוצגו בפני בית הדין לעבודה, נקבע כי הסיבה לסיום יחסי העבודה לא הייתה פיטורים אלא וויכוח חריף בין העובדת למנהלת. דהיינו, התובעת לא פוטרה אלא התפטרה. התובעת לא טענה כי מדובר בהתפטרות בדין מפוטר אלא בפיטורים.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
