במסגרת החלטה שהתקבלה בבית המשפט העליון בנוגע לשלושה תיקים אשר אוחדו לכדי תיק אחד, נקבע כי רשות המיסים איננה יכולה להצדיק איחור במתן החלטה גם כאשר מדובר בכמה ימים וב"זמן סביר". מדובר בפסק דין אשר הפך למעשה החלטה שהתקבלה כנגד הנישומים בבית המשפט המחוזי.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני מיסים
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
פורום משפט מסחרי ודיני חברות

 

שופטי העליון הדגישו בפני רשות המיסים כי פקודת מס הכנסה קובעת באופן מפורש שפקיד השומה צריך לבדוק דו"ח למס הכנסה שהוגש אליו בתוך שלוש שנים לכל היותר. במידה ורשות המיסים מחליטה כי אין לקבל את הדו"ח, פתוחה בפני הנישום הדרך להשיג על ההחלטה. דהיינו, לערער על החלטת פקיד השומה. לאחר ההשגה, רשות המיסים צריכה להשיב לנישום בתוך שנה לכל היותר.


במקרה דנן, מדובר היה באיחור מצידו של פקיד השומה בימים ספורים בלבד. הנישומים סירבו להשלים עם החלטתו של פקיד השומה, שניתנה כאמור בשיהוי מעבר למותר בפקודת מס הכנסה. אי לכך, הם פנו בעניין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות רשות המיסים בדבר שיהוי ב"זמן סביר". הנישומים לא אמרו נואש ופנו בעניין לבית המשפט העליון.


איחורים של 9-16 ימים


האיחורים מבחינת רשות המיסים בשלושת התיקים עמדו על 12 ימים, 16 ימים ו-9 ימים. חשוב להדגיש כי בית המשפט העליון עסק לפני כשנה בסוגיה דומה במסגרת עניינו של משה סמי. בהלכת סמי נקבע כי מועד ההתיישנות מבחינתו של פקיד השומה הינו "מועד קשיח" ועל מנת לקטוע אותו פקיד השומה צריך גם להוציא את השומה, גם לנמק אותה, וגם להעביר לנישום הודעה על כך.


בית המשפט העליון קבע בפסק דין סמי כי ההלכה החדשה מבחינת פקיד השומה תחול ממאי 2004, מועד מתן פסק הדין. עם זאת וחרף כך, נותרו מקרים רבים, כגון התיקים נשוא החלטה זו, אשר הוצאו בהם החלטות של רשות המיסים טרם הידיעה על ההלכה החדשה. אי לכך, עלתה השאלה האם האיחור ה"סביר" יכול להצדיק את התנהלותו של פקיד השומה.


רשות המיסים טענה במסגרת הדיון בערעור בעליון כי הלכת סמי הותירה "פתח לפרשנות" בלבד ולא היה זה נכון לקבוע במקרים כגון דא "כללים גורפים ומוחלטים". הרשות הביעה חשש כי החריג יהפוך לכלל והדבר יאיין את התכלית מאחורי השגת ודאות. בית המשפט העליון בחן את המקרה וקבע כי אין מקום להקל עם הרשות בסיטואציות אלה.


השופטים בעליון ציינו כי - בניגוד לבית משפט קמא - הם אינם סבורים שצירוף הנסיבות במקרים שלפניהם הצדיק חריגה מהתחולה הרטרוספקטיבית אשר נקבעה בהלכת סמי. דהיינו, נקבע כי פקיד השומה איחר את המועד על כל ההשלכות הנובעות מכך. בית המשפט העליון ציין כי הוא מבין שמדובר בהחלטה אשר יכולה להשפיע על קבוצה משמעותית של אנשים ואף על הקופה הציבורית. עם זאת, נקבע כי פקודת מס ההכנסה הינה מפורשת ולא היה מקום לסטות ממנה.


מומחים באתר "דה מארקר" אשר התייחסו לפסק הדין טוענים כי מדובר בתיק בעל השלכות עקרוניות אשר יכולות להיות לו משמעויות רוחביות. יש הסבורים כי העלות הכוללות של הפסיקה הנ"ל לקופה הציבורית עלולה להגיע עד כדי חצי מיליארד שקלים. כמו כן, המומחים הוסיפו כי סביר להניח שכעת אפילו איחור מבחינת פקיד השומה של יום אחד יביא לסגירת תיקים באופן פשוט וודאי. חשוב להדגיש כי מרשות המיסים נמסר שהסכומים שייגרעו מהקופה הציבורית אינם כה גדולים כנטען. עם זאת, ברשות הדגישו כי הם לומדים את פסק הדין ואת השלכותיו.