תלמיד בן 13 יקבל פיצויים בסך כ-370,000 שקלים מהחברה להגנת הטבע ומשרד החינוך, וזאת לאחר שהוא נפצע בטיול בדיונות של ראשון לציון. מדובר בפיצויים אשר נפסקו לטובתו של הקטין בבית המשפט השלום בתל אביב.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

 

עובדות המקרה היו כדלקמן. התלמיד השתתף ביחד עם חבריו בטיול להכרת הארץ מטעם בית הספר. הטיול התקיים בדיונות החול הסמוכות לראשון לציון. בשלב מסוים, המדריכים אפשרו לילדים, במסגרת הפסקה, לקפוץ ולהשתולל על הדיונות. התלמיד ביצע "קפיצת בורג" במורד הדיונה אך נחת לא טוב על רגלו. כתוצאה מכך, הוא נקע את הרגל ונגרמה לו נכות לצמיתות. בעקבות האירוע, הוריו של הקטין הגישו בשמו תביעה כנגד החברה להגנת הטבע ומשרד החינוך. בכתב התביעה נטען כי הנכות ממנה סובל הקטין (בשיעור של 8% לצמיתות) הייתה תולדה של רשלנות מצד הגורמים הנתבעים.

 

לא מייחסים רשלנות תורמת לקטין בן 13

 

בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי כאשר גורם מסוים לוקח אחריות על קטינים שובבים, שומה עליו לדאוג לביטחונם ובריאותם. מקל וחומר כאשר הילדים יוצאים מהמרחב המוגן של הבית ובית הספר, ומטיילים בשטחים אליהם הם אינם רגילים.

בית המשפט הדגיש כי קיים הבדל מהותי בעניין זה בין קטינים לבגירים. ואכן, כאשר הנפגע הוא בגיר, ניתן לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור גבוה וזאת מחמת יכולתו להפעיל שיקול דעת נכון וראוי. עם זאת, במידה ועסקינן בקטינים, מושכלות ראשונים הן כי לאחרונים אין את תפיסות הסיכון ושיקול הדעת הראויים. אי לכך, נקבע כי המורים והמדריכים בטיול היו צריכים למנוע מהקטינים לבצע קפיצות ופעלולים מסוכנים מראש הדיונה. למשל, נקבע כי הגורמים האחראים בשטח לא היו יכולים לאפשר לילדים לבצע "קפיצות בורג" ו"סלטות" וזאת משום שאין ספק כי מדובר בתרגילים המסכנים באופן ברור וממשי את ביטחונם של הילדים.

 

סכום הפיצויים הגבוה אשר נפסק לטובתו של הקטין קיפל בתוכו ראשי נזקי כגון כאב וסבל, פגיעה בכושר השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות ועוד. השופטת, יעל אלוני, קבעה בפסק דינה כי למרות שאין ספק שטיולים בטבע הינם פעילויות חינוכיות חשובות ביותר, לא ניתן להפקיר את הילדים לגורלם מבחינת סיכונים שונים הטומנים בחובם סיורים כגון דא. נקבע כי גם כאשר ילדים יוצאים לטיולים בטבע, חשוב שהמדריכים והמורים האחראים עליהם יפעלו על מנת למנוע מהילדים לבצע פעולות המסכנות את שלומם ובריאותם.

 

בית המשפט הוסיף וקבע כי קיים גם הבדל של ממש בין ילדים "בוגרים" בגילאי 16-17 לבין ילדים קטנים שטרם מלאו להם 14 שנים. במקרים אלה, חובת הזהירות המונחת על כתפי המדריכים והמורים הינה חובת זהירות מוגברת. דהיינו, הם חייבים לפעול באופן ממשי וברור למנוע סיכון מבחינת הילדים. באשר למקרה דנן, נקבע כי היה על המדריכים והמורים לאסור בפירוש קפיצות מסוכנות בדיונות (דבר אשר, על פי עדויות הצדדים, לא התקיים). לא זו אף זו, בית המשפט ציין כי המדריכים היו יכולים גם להדריך ביתר שאת את הילדים לגבי אופן ביצוע הקפיצות ולמנוע מהם השתלולות מוגזמת אשר תסכן את גופם ובריאותם.

 

לסיכום,

 

טיולים בטבע הם אכן פעילות אשר ידועה כחביבה על ילדים. יתרה מכך, ברור כי גם ההורים מעוניינים שילדיהם יצאו ויטיילו בארץ. עם זאת, כאשר גורמים מסוימים לוקחים על עצמם את האחריות לערוך טיולים כגון דא, שומה עליהם לדאוג לבטיחות ה"מטיילים הצעירים". זאת על מנת להשיב את כולם בשלום בסופו של הטיול.