תביעות ייצוגיות הינן כלי משפטי אשר מאפשר ליחידים להגיש תביעות כנגד גופים ותאגידים גדולים מחמת עילות שונות. תביעה ייצוגית איננה חייבת להיות מוגשת על סכום קצוב ומדויק. ניתן להגיש תביעה כאמור גם בגין פגיעות נזיקיות כגון אפליה אסורה. עם זאת, קיים בהחלט קושי משפטי להוכיח עילה ייצוגית בתביעות העוסקות באפליה, וזאת משום שקשה למנות את הקבוצה התובעת. תביעה בהליך ייצוגי, בניגוד ל"תביעה רגילה", איננה יכולה להיות מוגשת כלאחר יד. מדובר בהליך משפטי המתחיל עם "אישור בקשה לתביעה ייצוגית".

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות

 

במסגרת הליך מקדמי זה, בית המשפט בוחן את עילת התביעה וקובע האם ניתן לאשר אותה במסגרת ייצוגית. להלן דוגמא למקרה כאמור.
לפני מספר חודשים, עלו פעם נוספת טענות כנגד אפליה לכאורה בנמלי התעופה בישראל מבחינת אזרחיה הערבים של המדינה. אזרחים אלה טוענים לא אחת כי הם נאלצים להתמודד עם בידוק ביטחוני מחמיר בשדה התעופה ועסקינן אפוא באפליה אסורה על רקע גזעני. מנגד, רשות שדות התעופה ביקשה להותיר את הנוהג על כנו, וזאת מחמת נסיבות ביטחוניות.


האם אפליה בבידוק ביטחוני?


כעת, בית המשפט המחוזי בנצרת דחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בגין סוגיה זו אשר הוגשה כנגד רשות שדות התעופה, חברות התעופה הישראליות (אל-על, ישראייר וארקיע), ושירות הביטחון הכללי. המבקשים היו שלושה אזרחים ערביים. במסגרת הבקשה נטען כי הבידוק הביטחוני המבוצע על ידי (ובחסות) הנתבעות מהווה פגיעה בלתי מידתית ומפלה באזרחי ישראל בני הלאום הערבי. יש להדגיש כי ישנה עתירה מקבילה העומדת בפני בג"צ ואמורה להיות מוכרעת בקרוב בהתאם לשינוי מדיניות הבידוק הביטחוני בשנה האזרחית הקרובה (2013).


בית המשפט המחוזי בנצרת בחן את הבקשה וקבע כי דינה להידחות. השופטת, נחמה מוניץ, קבעה כי אין לקבל את הבקשה לתביעה ייצוגית וזאת משום שלא ניתן לבחון את נוהלי הבידוק הביטחוני מחמת העדר אפשרות לחושפם בפני המותב. כמו כן, הודגש כי לא ניתן במקרה דנן "להגדיר את קבוצת התובעים". יצוין כי הגדרת קבוצת תובעים מהווה את אחד התנאים הבסיסיים לשם אישורה של בקשה להגשת תביעה ייצוגית.


מוניץ הדגישה עוד כי סוגיית האפליה בכל הנושא של הבידוק הביטחוני הונחה לפני מספר חודשים בפני בג"צ (מאי 2012) והוחלט לבחון אותה בהתאם לשינויים מסוימים בנוהלי הבידוק הביטחוני. השופטת הדגישה כי שופטי בג"צ קבעו כי הם יידרשו לעתירה רק בהתאם לפסיקה כאמור המבוססת על השינויים בנהלים. בפסק הדין צוין כי שופטי בג"צ נמנעו מלקבוע מסמרות בסוגיה חרף היחשפותם לחומרים המסווגים, והדבר חיזק את המסקנה כי בית המשפט המחוזי היה מנוע מלהכריע בסוגיה דנן. יצוין כי העותרים ביקשו להגיש את תביעתם הייצוגית על סך של כ-100 מיליארד שקלים. האחרונים הגדירו את הבידוק הביטחוני המחמיר לאזרחים הערביים כתופעה "פוגענית, מטרידה, פסולה, חמורה וללא בסיס ענייני".