מרוץ סמכויות לאחר כישלון שלום בית

תמ"ש 33954-07-12 י' נ' י' | תמ"ש 33966-07-12 | תמ"ש 33931-07-12

דיני המשפחה בישראל קובעים כי בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה מחזיקים בסמכויות מקבילות לדון בסוגיות הנוגעות לפרידה וגירושין. לא אחת, ניטשת בין הצדדים מחלוקת באשר לסמכות אשר ניתנה לערכאה משפטית כזו או אחרת. לעיתים, בני הזוג מסכימים ביניהם על ניהול הדיון המשפטי בפני ערכאה מסוימת. מהו אפוא משקלה של הסכמה בין בני זוג באשר לסמכות משפטית, וזאת כאשר הסוגיה נוגעת לילדיהם ואלה מעוניינים בהעברת הסמכות לערכאה המקבילה? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במקרה דנן.

יש לכם שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
פורום הסכם גירושין
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

השאלה אשר עמדה על הפרק במקרה שלפנינו הייתה - האם, כאשר בני זוג הסכימו ביניהם כי כל סכסוך עתידי יונח לפני בית הדין הרבני, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נשללת מבחינת המזונות, הרכוש והמשמורת?

עובדות המקרה היו כדלקמן. האישה הגישה תביעת גירושין כנגד בעלה. לאחר הגשת התביעה, האישה הסכימה לנסות לשקם את הנישואין במסגרת הליכי שלום בית. במקביל, וללא ידיעתה, הבעל הגיש בעצמו תביעת גירושין לבית הדין הרבני. כאמור, האישה לא ידעה אודות תביעתו של הבעל וזאת משום שהאחרון לא המציא לה את המסמכים הרלבנטיים. בינתיים, לאחר חזרתה של האישה לביתה, הבעל החתים אותה על מסמכים לפיהם סכסוכים עתידיים בין בני הזוג יונחו לפתחו של בית הדין הרבני. כמו כן, האישה חתמה גם על הסכמתה כי תביעתה (אשר הוגשה לבית הדין הרבני) תיסגר.

הסכמה זו הונחה לפתחו של בית הדין הרבני וקיבלה תוקף של פסק דין. יצוין כי המהלך נעשה על ידי בא כוחו של הבעל וללא ידיעת האישה. לאחר תקופה מסוימת, יחסי בני הזוג עלו על שרטון פעם נוספת. אי לכך, האישה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה תביעה עבור חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת. מבחינת הסמכות, האישה טענה כי היות ובעלה הסתיר ממנה את תביעת הגירושין שהוגשה על ידו לבית הדין הרבני, לא היה תוקף לחתימתה שנעשתה בהעדר ידיעה כאמור. כמו כן, האישה טענה כי היה מקום לבטל את פסק הדין אשר נתן תוקף להסכמה בין בעלה לבינה, וזאת מחמת הטעיה, טעות ועושק. זאת ועוד, האישה טענה כי ככל שהתביעה נגעה למשמורת ומזונות, הקטינים לא היו צד להסכמה ועל כן לא היה מקום להעניק לה את התוקף המשפטי המדובר.

הבעל טוען: האישה חתמה על ההסכמה מרצון ומידיעה

הבעל טען כי הסמכות לדון בסוגיות צריכה להיות לבית הדין הרבני, וזאת נוכח הסכמתה הברורה של האישה במסמך שנחתם על ידה. המשיב הוסיף כי האישה חתמה על ההסכמה המדוברת ביודעין ובגמירות דעת. כמו כן, לאחר שפסק הדין אושר על ידי בית הדין הדתי, האישה לא פעלה על מנת לבטלו. יתרה מכך, הבעל הוסיף כי האישה הגישה את תביעת הגירושין הראשונה שלה לבית הדין הרבני, ועל כן קיימת לערכאה הדתית "סמכות נמשכת" מתביעתה הראשונה שנסגרה.

בית המשפט - מזונות, משמורת ורכוש בבית המשפט לענייני משפחה, דין אישי בבית הדין הרבני

בית המשפט קבע כי העובדה שהאישה הגישה בעבר תביעה לבית הדין הרבני לא חייבה אותה להגיש גם כיום תביעה לערכאה זו. הודגש כי מרגע שהתביעה נמחקה, נשמטה הקרקע תחת סמכותו הבלעדית של בית הדין הדתי. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי כאשר הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, לא נערך דיון לגופם של דברים (אלא רק אושרה "הסכמתם של הצדדים"). עם זאת, בית המשפט קבע כי בית הדין הרבני קנה את סמכותו לדון בסוגיה מכוח ההסכמה בין הבעל ואשתו.

הודגש כי האישה הסכימה במסגרת המסמך, באופן גלוי ובגמירות דעת, לדון בסכסוכים עתידיים בבית הדין הרבני. אי לכך, נקבע כי האישה הסכימה מראש, ומתוך ידיעה ברורה, לכבול את ידיה לבית הדין הדתי. בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה צוין כי היות והסכמה זו קיבלה גם תוקף של פסק דין, לא היה מקום לבטלה בנקל. האישה לא הוכיחה את העילות הנטענות לביטול ההסכמה (עושק, הטעיה וטעות) ופסק הדין נותר על כנו. עם זאת, השופטת ציינה כי בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בסוגיה רק בכל הנוגע למעמד האישי בין הצדדים. נקבע כי תביעות המשמורת, הרכוש והמזונות לא היו בסמכותו. בית המשפט הגיע למסקנה האמורה מחמת מספר טעמים:

1. הסכמת בני הזוג לדון בענייניהם בפני בית הדין הרבני לא הייתה יכולה לכבול את הקטינים מהגשת תביעה עצמאית משלהם לזכויות כגון מזונות או משמורת בבית המשפט לענייני משפחה.
2. הסכמת הצדדים לא הקנתה לבית הדין הרבני את הסמכות לדון בתביעה לצורך חלוקת רכוש.

בסופו של היום, נקבע כי בית הדין הרבני ידון בסוגיות אשר נוגעות לדין האישי בין הצדדים (למשל, כתובה, מזונות אישה, עילות גירושין וכדומה). במקביל, בית המשפט לענייני משפחה יוכל לדון בעניינים האחרים הקשורים בגירושין לרבות המזונות, המשמורת וחלוקת הרכוש.