ת"פ 52134-23-11


בני זוג רבים מחליטים בשלב מסוים "לפרק את החבילה". לא אחת, ההחלטה מתקבלת על ידי אחד הצדדים כאשר בן זוגו איננו משלים עם המהלך. ואכן, אין ספק כי הכאב והצער של בן זוג "נעזב" עלולים להיות גדולים. לעיתים, בן הזוג הנעזב מבקש להשיב את בן הזוג העוזב על ידי פניות ותחנונים. עד כאן, מדובר בעניין לגיטימי לחלוטין. עם זאת, חשוב שלא להגזים ולהפריז בפניות לבן הזוג לשעבר. זאת משום שבשלב מסוים עלול להיחצות הגבול הדק בין פעולות לגיטימיות להטרדה. יתרה מכך, כאשר הפניות לבן הזוג העוזב נעשות מתוך יצר נקמה וכעס, אין ספק שעסקינן במהלכים שעלולים להיתפס כהטרדה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום אלימות במשפחה
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
פורום ועדות שחרורים


הגבר במקרה דנן נאלץ להתמודד עם כתב אישום בגין הטרדת בת זוגו לשעבר. הפרשה החלה כאשר המתלוננת, שניהלה יחסים רומנטיים עם הנאשם, החליטה לעזוב אותו. הנאשם לא השכיל להתמודד עם הפרידה והחל להטריד את בת זוגו לשעבר ובן זוגה החדש. ההטרדה נעשתה במגוון דרכים. בסופו של היום, ולאחר חמש שנות הטרדה, הוגשה כנגד הנאשם תלונה במשטרה. תלונה זה הובילה להגשת כתב אישום פלילי כנגד האחרון.


בכתב האישום נטען כי הנאשם הפך ללא פחות מ"צל נוכח" בחייהם של המתלוננת ובן זוגה החדש. לדוגמא, הוא היה נוהג לטלפן אליהם ו/או להסתובב בקרבת מקום מגוריהם. לעיתים, הנאשם היה מפתיע את המתלוננת בהולכה ברחוב וזאת במשך לא פחות מחמש שנים. בעקבות מעשיו, הנאשם הורשע בעבירות של הטרדה ופגיעה בפרטיות. עם זאת, הוא זוכה מעבירה של גרימת חבלה אשר יוחסה לו בכתב האישום.


כיצד ייקבע גזר הדין נוכח מצבו הנפשי של הנאשם?


בית המשפט נדרש אפוא לבחון מהו גזר הדין הראוי שיש להטיל על הנאשם. המדינה ביקשה להחמיר עם הנאשם וזאת מחמת מספר טיעונים. ראשית, התובע הדגיש כי הנאשם נהג כלפי המתלוננת ובן זוגה ב"אובססיביות" והשליט במשך שנים "טרור" על חייהם. נטען כי למרות שהנאשם לא נקט כנגד המתלוננת ובן זוגה באלימות פיסית, לא ניתן להתעלם מכך ש"מעשיו חמורים ביותר". הקטגור הוסיף כי הנאשם לא השכיל לקחת אחריות על מעשיו ועל כן לא היה מנוס מהטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כמו כן, המדינה עתרה גם לחיוב הנאשם בפיצויים למתלוננת ובן זוגה.


הסנגור ביקש מבית המשפט לגזור את דינו של מרשו לקולא. במסגרת הטיעונים לעונש מצד ההגנה נטען כי הנאשם אכן לקח אחריות על מעשיו והוא אף נוטל חלק בטיפול נפשי במסגרתו הוא הביע חרטה על הדברים. הסנגור הוסיף כי הנאשם לא פעל מתוך רוע אלא מתוך "לב שבור" ו"צער רב". הודגש כי מדובר באדם נורמטיבי "מן היישוב" אשר הייתה זו עבורו ההסתבכות הראשונה עם החוק. פעם אחר פעם, הסנגור ביקש להדגיש את הקשר בין המעשים לבין "המצוקה הרגשית שליוותה את הפרידה".


הנאשם עצמו פנה לבית המשפט והסביר את מצבו בעת ביצוע המעשים. הוא העיד כי המתלוננת פגעה בו באופן קשה ביותר כאשר החליטה לעזוב אותו באמצעות מסרון בטלפון סלולארי. לדבריו, הוא אוהב את המתלוננת ומעולם הוא לא ביקש לפגוע בה ו/או בבן זוגה. הנאשם הדגיש כי הוא חש בושה נוכח מעשיו והוא מבקש להימנע מגזירת עונש קשה מדי אשר תאיין את יכולתו להמשיך בחייו, להתאושש ולהתפרנס בכבוד. כמו כן, הודגש מצבו הכלכלי הקשה.


בית המשפט גוזר עבודות שירות


בית המשפט התייחס בתחילת גזר הדין לעוגמת הנפש ושיבוש החיים אשר מהווים את מנת חלקו של אדם הנתון תחת הטרדה. הודגש כי המוטרד במקרים אלה חש ללא ספק פגיעה בערכים מקודשים כגון פרטיות וחירות. לא אחת, המתלונן חווה ממש רדיפה תמידית ו"הגבול בין המציאות לתעתוע מטשטש". עם זאת, השופט קבע כי הוא איננו יכול להתעלם מכך שהמעשים בוצעו על ידי הנאשם מתוך "שברון לב" וזאת כאשר הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין עובר למסכת ההטרדות המדוברת.


הודגש כי הפרידה גרמה לנאשם לא רק לעוגמת נפש, אלא גם להתדרדרות בכל ענפי חייו לרבות במקום עבודתו. בסופו של היום, נקבע כי עונשו של הנאשם יהיה מאסר בפועל בדמות של שישה חודשי עבודות שירות, קנס בסך 500 ₪ לקופת המדינה ופיצוי בשיעור של 5,000 ₪ למתלוננת ובן זוגה. בנוסף, הוטל על הנאשם צו מבחן אשר יעמוד על קיום הליך טיפולי אמיתי וכנה.