מינהל מקרקעי ישראל וחברת "גרינטופס" הגישו עתירות לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה במסגרתן טענו כי היתרים לבניית מערכות סולאריות לשם ייצור חשמל ביישובים בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל ניתנו בניגוד להוראת המינהל. נטען כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - חוף הכרמל, חרגה מהדין בעת הענקת ההיתרים המדוברים.

 

יש לכם שאלה?

פורום מקרקעין - נדל"ן
פורום תכנון ובניה | היתרי בניה
פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות


שתי העתירות עסקו בכ-50 היתרי בנייה להקמתן של מערכות סולאריות לייצור חשמל. ההיתרים הוענקו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה לתושבי ישובים בתחום המועצה בשנת 2011. בעתירות נטען כי בשנת 2009 מינהל מקרקעי ישראל הוציא הוראה לפיה התקנתן של מערכות סולאריות מסוג טרקרים, דהיינו מערכות המצויות על הקרקע (ולא על גגות מבנים קיימים) דורשת הסכמה נפרדת מצידו של המינהל. העותרות טענו כי היות והסכמה כאמור לא הושגה, הרי שהיתרי הבנייה ניתנו שלא כחוק.


חברת "גרינטופס" הוסיפה וטענה הנפקת ההיתרים באופן הלקוי גרמה לה לנזק ישיר וזאת בעקבות קיומה של תקרת מכסה עבור יצרנים כדוגמתה. העותרת טענה עוד כי האינטרס הציבורי חייב את הגשת העתירה הנ"ל וזאת מחמת הפרת החוק.


כיצד לפרש את הוראות המינהל?


המשיבים (הוועדה לתכנון ובנייה, התושבים וחברות המתחרות ב"גרינטופס") טענו כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי. כמו כן, נטען כי "גרינטופס" לא הייתה רשאית כלל להגיש את עתירתה וזאת משום שלא הוכח כי היא נפגעה מהנפקתם של ההיתרים. המשיבים העלו טענות גם לגופו של עניין. לטענתם, כאשר המינהל נתן בשנת 2009 הסכמה למתן היתרי בנייה להתקנת מערכות סולאריות להנפקת חשמל, הוא התייחס מכללא גם להיתרים עבור מתקנים על הקרקע (ולא רק על גגות מבנים).

 

כמו כן, נטען כי גם אם הוועדה לתכנון ובנייה "שגתה" בפרשנות הוראות המינהל, הרי שיש להותיר את ההיתרים על כנם וזאת משום שהחברות המשיבות הסתמכו עליהם בתום לב. אחת המשפחות מקרב המשיבים הדגישה בפני בית המשפט כי היא כבר החלה בהתקנת המערכות והשקיעה בכך כ-760,000 שקלים.


ההיתרים יבוטלו למעט אחד


בית המשפט קבע כי דין העתירה להתקבל באופן חלקי. השופטת, יעל וילנר, קבעה כי יש לדחות את עתירתו של מינהל מקרקעי ישראל מחמת שיהוי. כמו כן, טענות המינהל נדחו גם לגופן כאשר נקבע כי התקנתם של הטרקרים על ידי התושבים נעשתה בתום לב ועל בסיס היתר בנייה שניתן להם כחוק. מבחינת גרינטופס, בית המשפט קבע כי אכן הוראת המינהל חייבה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבחון באופן נפרד התקנות של מערכות סולאריות על הקרקע. אי לכך, נקבע כי היות ולא ניתנה הסכמת המינהל, ההיתרים ניתנו בהעדר סמכות.


בית המשפט קבע כי דין ההיתרים להתבטל, זאת למעט ההיתר שניתן למשפחה האחת שהוכיחה כי היא כבר החלה בהליכי בנייה והוציאה עבור כך סכומים משמעותיים. עם זאת, השופטת הדגישה את חשיבותה של האנרגיה הירוקה ואת היתרון הסביבתי והציבורי בהתקנת מתקנים המשתמשים באנרגיית השמש לייצור חשמל. בסופו של היום, נקבע כי שאר התושבים יוכלו להגיש בקשה חדשה לקבלת היתרים בתוך ארבעה חודשים ממועד פסק הדין. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חויבה בתשלום 10,000 שקלים בגין הוצאות משפט לטובת "גרינטופס". המשפחה אשר החלה לבנות את הטרקרים בשטחה זכתה להוצאות משפט בסך 10,000 שקלים מהמינהל.