אין ספק כי אובדן פנקס שיקים יכול להטריד מאד את בעל ההמחאות. החשש העיקרי הוא כי הגנב או מוצא הפנקס יעשה שימוש בלתי חוקי בהמחאות תוך כדי זיוף חתימתו של הבעלים המקורי. בדומה לכרטיסי אשראי, גם אישור עסקה המבוצעת באמצעות שיק נחתמת בחתימה. עם זאת, ברור אפוא כי חתימות הינן רבות ומגוונות ואדם המקבל שיק איננו יכול בהכרח לדעת כי ההמחאה המדוברת נחתמה תוך כדי זיוף. הבנק, לעומת זאת, יכול לערוך השוואה כאמור, וזאת משום שיש בידיו מסמכים החתומים על ידי הלקוח. מהי אפוא חובתו של הבנק מבחינת חתימות מזויפות על שיקים? להלן מקרה אשר זהו עניינו.
יש לכם שאלה?
פורום גביית חובות
פורום תביעות בנקים
בית המשפט המחוזי מרכז, בפסק דין אשר ניתן על ידי השופט אברהם יעקב, קבע כי בנקים אשר לא יבדקו חתימות שיקים מול החתימות הנמצאות ברשותם עלולים לשאת באחריות במקרה של זיוף. מדובר בפסיקה אשר ניתנה על ידי יעקב במסגרת תביעה שהוגשה על ידי חברה כנגד בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות.
התביעה, על סך 3.4 מיליון שקלים, הוגשה מחמת שיקים מזויפים אשר נמשכו מחשבון החברה בבנקים הנתבעים. החברה הייתה למעשה קורבן למעילה מצד מנהלת החשבונות שלה, אשר משכה כ-600 שיקים על שמה במשך כחמש שנים. השיקים נמשכו על ידי מנהלת החשבונות תוך כדי זיוף חתימתו של מנכ"ל החברה. החברה טענה כי אם הבנקים היו עוקבים אחר השיקים, ומשווים את חתימותיהם, המעילה הייתה מתגלה חיש-קל.
נוהלי הבנקים בדבר סכומי שיקים לאימות
בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ומצא כי בבנק הפועלים קיים נוהל שאין לבדוק אמינות חתימה אלא בשיקים שסכומם עולה על 6,000 שקלים. לעומת זאת, השיקים אשר נמשכו על ידי מנהלת החשבונות היו בסכומים נמוכים יותר (בין 1,800 ל-3,000 שקלים). מבחינת בנק מזרחי-טפחות, נמצא כי אין אימות חתימה בשיק הרשום על פחות מ-3,000 שקלים. השופט ציין כי אמנם אין זה ראוי שהבנק יעכב שיקים כשרים, אך שומה עליו לא להפקיר את עניינו של הלקוח באופן מוחלט. התנהלותם של הבנקים במקרה דנן הוגדרה על ידי השופט כ"רשלנות חמורה".
בית המשפט הוסיף כי החברה לא הייתה מודעת לנוהליהם הפנימיים של הבנקים ובמסגרת ההסכם שנחתם עימה בתחילת ההתקשרות לא נאמר לה ששיקים רבים אינם נבדקים. כמו כן, השופט ציין כי אין צורך להכביר במילים אודות המטרה החשובה המקופלת מאחורי אימות חתימות בשיקים על ידי הבנק.
בפסק הדין הודגש כי מדובר בחלק מהשירות אשר הבנק מתחייב להעניק ללקוח וזה מצפה לקבלו (ואף מסתמך על קיומו). נכתב כי כאשר החברה התקשרה עם הבנקים, ומנכ"ל התובעת נתן את דוגמת חתימתו, לא הייתה זו פעולה ללא תכלית. מטרתה הייתה לעשות שימוש בדוגמת החתימה בכדי למנוע מעילות מהסוג שפגע בחברה התובעת במקרה דנן.
לסיכום,
בית המשפט קבע כי לקוח סביר מניח שטרם חיוב חשבונו הבנק יבדוק היטב האם הוראת החיוב אשר נמסרה הינה אכן הוראה שניתנה מהלקוח. הודגש כי מדובר אפוא בחובה חוזית המוטלת על הבנק מול לקוחו, וזאת בין השאר מכוח האמון הרב שהציבור רוכש למערכת הבנקאית, ובשל מעמדו המיוחד של הבנק.
אי לכך, נקבע כי חובה על הבנק להקפיד ביתר שאת על אמיתות חתימות על המחאות ושיקים. במקרה דנן, נקבע כי אי ההקפדה עלתה כדי רשלנות מקצועית (שעלתה לחברה כמעט שלושה וחצי מיליון שקלים). עם זאת, בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה לא היו יכולות להצדיק הימנעות מהטלת אשם תורם מסוים על החברה. נקבע כי למרות שהחברה קיבלה דפי חשבון חודשיים משני הבנקים במשך שנים, היא בעצמה לא בחנה אותם לעומק. אי לכך, נקבע כי יש לפסוק לטובת החברה פיצויים, וזאת בניכוי 35% מחמת רשלנות תורמת מצידה.
.JPG)
