רשלנות רפואית הינה תחום משפטי אשר תביעות רבות מוגשות במסגרתו מדי שנה. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם המערבי, המודעות באשר לחובה המוטלת על רופאים כלפי מטופליהם נמצאת במגמה הולכת וגוברת.

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום רשלנות רפואית שיניים
פורום רשלנות רפואית בלידה

 

לא מדובר רק בחוק זכויות החולה אשר נכנס לתוקפו בשנת 1994. עסקינן אפוא בהיסטוריה ארוכת שנים של פסיקה רלבנטית בנושאים אלה.


אחד התחומים הנפוצים בעניין זה הינו רשלנות רפואית במתן תרופות. רשלנות בתרופות יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה של מקרים. לדוגמא, רישום תרופה לאחר אבחון מחלה שגוי, תרופה לא מתאימה למטופל מחמת רגישות, אי פיקוח על תרופות המשווקות בישראל ועוד. האם צפוי בקרוב גל נוסף של תביעות העוסק ברישום אנטיביוטיקה?


עיתון הניו יורק טיימס מדווח כי למעלה מ-2,000 תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית במתן תרופות הוגשו בארצות הברית בשנה האחרונה (2012) מחמת שימוש יתר של מטופלים בתרופות אנטיביוטיות פופולאריות. התרופות המדוברות הינן מקבוצת fluoroquinolone וביניהן Moxifloxacin, Levofloxacin ו-Ciprofloxacin.


רק על מנת לסבר את האוזן, ה- Levofloxacinהייתה בשנת 2010 לתרופה האנטיביוטית הנמכרת ביותר בארצות הברית. דהיינו, חולים רבים נחשפו אליה במינונים כאלה ואחרים. על פי רוב, רשלנות הרופאים ברישום תביעות אלה נבע מרישומן שלא כנדרש. מדובר בתרופות חזקות במיוחד אשר מטרתן לסייע בטיפול במחלות מסוכנות כגון דלקת ריאות (בה חולים עלולים ללקות בעת שהייה בבית החולים).


הניו יורק טיימס מתייחס בדיווחו לדברים אשר נאמרו בעניין תרופות אלה והשימוש בהם על ידי ד"ר מאהיאר אטמינן מאוניברסיטת בריטיש קולומביה (קנדה) באפריל השנה. ד"ר אטמינן, שהינו פרמקולוג-אפידמיולוג, טוען במאמרו כי רופאים "עצלנים" מנסים באמצעות שימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות "להרוג זבוב תוך כדי שימוש בנשק אוטומאטי". כמו כן, המאמר מונה את הסיכונים הקשים אשר עלולים להיגרם למטופל בגין רשלנות רפואית ברישום אנטיביוטיקה זו. לדוגמא, פגיעה קשה ברשתית העין אשר עלולה לגרום אף לעיוורון. לדבריו, מדובר בתופעה אשר נפוצה פי חמש בקרב מטופלים שקיבלו את התרופה האנטיביוטית הנ"ל. כמו כן, מחקרים מצביעים גם על נזקים אשר עלולים להיגרם לכליות המטופל מחמת רשלנות זו.


רשלנות במתן אנטיביוטיקה, גם בישראל


סוגיית הרשלנות בטיפולי אנטיביוטי איננה חדשה בנוף המשפטי בישראל. לדוגמא, מקרה אשר עסק בעניין זה נדון במסגרת ת"א 4047/02. מדובר בקטינה בת כ-14.5 אשר נפגעה במהלך פיגוע טרור והובהלה לבית החולים הדסה בירושלים. המטופלת נכנסה לחדר המיון כאשר היא נמצאת בהכרה מלאה ובעוד היא מגיבה באופן משביע רצון לפקודות.


הרופאים העניקו לה טיפול ראשוני בחדר המיון והיא החלה לקבל אנטיביוטיקה. הקטינה עברה ניתוח מורכב ובשלב מסוים נרשם לה טיפול אנטיביוטי ארוך טווח. יודגש כי הרופאים לא השכילו לתעד כראוי את מועד התחלת הטיפול. בסופו של היום, התובעת נזקקה גם לטיפולים פלסטיים שונים. לאחר שהיא הראתה סימנים משביעי רצון של התאוששות, הרופאים היו סבורים שיהיה ניתן לשחררה לביתה בתוך שבועיים. בשלב מסוים, הופסק מתן האנטיביוטיקה.


בחלוף שלושה ימים לאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי, חלה התדרדרות משמעותית במצבה של המטופלת. היא לקתה בדום לב ונשימה והרופאים הצליחו להחזיר את פעימות ליבה לאחר טיפולי החייאה רק כעבור 10-15 דק'. בשל האירוע, הקטינה נותרה נכה בשיעור של 100%. דגימות דם אשר נערכו לקטינה הצביעו על כך שהיו בגופה חיידקים שונים שהיו רגישים לאנטיביוטיקה המגוונת שניתנה לה. בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי סביר להניח שהפסקת מתן האנטיביוטיקה הייתה העילה להתדרדרות הרפואית. אי לכך, נפסקו לטובת הקטינה פיצויים בסך של למעלה משלושה מיליון שקלים.