בג"ץ 6083/12
אזרחים אשר מרגישים כי הם נפגעו מהתנהלותם של שוטרים יכולים לפנות למח"ש - המחלקה לחקירות שוטרים. הגשת תלונה למח"ש תביא במרבית המקרים לבירור המקרה ואף לפתיחה בחקירה כנגד השוטר. האם ניתן לערער על החלטתה של המחלקה לאחר סגירת התיק כנגד עובד הציבור? בג"צ נדרש לסוגיה זו במסגרת המקרה שלהלן.
יש לכם שאלה?
שוטרי תנועה עצרו אישה בגין חשד לביצוע עבירות תעבורה. בעקבות חילוקי דעות עקרוניים בין השוטרים ובין העותרת ובני משפחתה, התפתח במקום אירוע אלים. אירוע זה הוליד כתבי אישום שהוגשו כנגד ארבעת בני המשפחה. במקביל, בני המשפחה הגישו למח"ש תלונה כנגד השוטרים ובה נטען כי נציגי החוק היו אלה אשר "תקפו אותם באלימות אכזרית קשה". המחלקה לחקירות שוטרים פתחה תיק חקירה לאירוע ובסופו של היום - לאחר בירורים - הוחלט לסגור אותו. העותרים הגישו ערר על ההחלטה הנ"ל אך גם עררם נדחה. אי לכך, הם פנו בעתירה לבג"צ.
בית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים וקבע כי דין העתירה להידחות. ראשית, הודגש כי בג"צ איננו יושב כערכאת ערעור שלישית על החלטה של המחלקה לחקירות שוטרים שקיבלה תוקף גם במסגרת דחיית ערר שהוגשה כנגדה. במקרים כגון דא, הרשות השופטת איננה מתערבת בהחלטותיה של הרשות המבצעת, וזאת כל אימת שלא הוכח פגם משפטי המצדיק זאת. יתרה מכך, גם כאשר בית המשפט סבור כי הרשות המבצעת שגתה בהחלטתה, שומה עליו שלא להתערב אלא במקרים חריגים בלבד. דהיינו, כל אימת שההחלטה נמצאת במתחם הסבירות, שיקול דעתו של בית המשפט מצומצם ביותר.
נימוקי המחלקה לחקירות שוטרים סבירים בהחלט
לגופו של עניין, בג"צ בחן את החלטותיה של המחלקה לחקירות שוטרים וקבע כי נראה שקביעותיה של מח"ש היו מעוגנות היטב בחומר הראיות. "לא ניתן לומר כי לפנינו עומדת החלטה בלתי סבירה", קבעו השופטים, "זאת ועוד, עניינם של העותרים במקרה דנן אמור להתברר באופן עמוק ורציני בבית משפט השלום במסגרת ההליך הפלילי כנגדם, שם העותרים יוכלו להציג את טענותיהם ולזכות להתייחסות משפטית להתנהלות המשטרה באירוע". משמע, לעת הזאת, נקבע כי בג"צ לא יתערב בהחלטה לסגור את התיק כנגד השוטרים במח"ש.
בית המשפט הוסיף והתייחס גם לטענותיהם של העותרים באשר למשמעות סגירת התיק מבחינת ההליך הפלילי שאמור להתנהל כנגדם בבית משפט השלום. בפסק הדין נקבע כי כל עוד העותרים לא הציעו סעד חלופי, הם לא היו רשאים לזכות ב"מעקף" דיוני שיכול להיות מקור להחלטות סותרות. השופט רובינשטיין הביע אף תמיהה בנוגע לניסיונם של העותרים לקשור בין התיק במח"ש לבין ההליכים הפליליים אשר אמורים להתנהל בעניינם. האם הקפאת ההליך במח"ש הייתה יכולה לסכל את הגנתם הפלילית של העותרים, תהה השופט.
לסיכום,
בית המשפט קבע כי דברים אלה קיבלו משנה תוקף ככל שעסקינן בהחלטה בדבר דיות הראיות לשם העמדתו של פלוני לדין. אכן, ציין השופט, מח"ש לא חשפה בפניו את התמונה העובדתית במלואה. עם זאת, נקבע כי על פניו נראה שהחלטתה לא חרגה ממתחם הסבירות באופן כזה שהצדיק את התערבות בג"צ. זאת ועוד, הודגש פעם נוספת כי ההליך הפלילי טרם החל והעותרים יוכלו להשיג כנגד התנהלות השוטרים במסגרת הדיון בעניינם בבית משפט השלום.
.JPG)
