פיטורי עובדת בהריון מהווים הפרה בוטה ומוחלטת של זכויות נשים בעבודה. החוק בישראל מבקש להציב הגנת ברזל על נשים במהלך הריון וזאת מתוך ההכרה ב"רגישות" הסיטואציה מבחינת העובדת. פעמים רבות, מעסיקים מבקשים לנצל לכאורה פרצות בחוק על מנת להביא לפיטוריה של אישה הרה. במקרים כגון דא, ייתכן ובית הדין לעבודה ימנע את המהלך או למצער יפסוק פיצויים משמעותיים לאישה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום פיצויי פיטורין
פורום חוזה עבודה


עובדת התקבלה לעבודה בעיריית מעלות תרשיחא. לאחר כחמישה חודשים, עבודתה הופסקה בטענות בנוגע ל"תפקוד לקוי". העובדת, אשר הייתה סבורה כי הסיבה לפיטורין הייתה נעוצה דווקא בשיקולים זרים, הגישה תביעה לבית הדין לעבודה. בכתב התביעה הודגש כי הפיטורין אירעו ימים ספורים בלבד לאחר הודעה אודות הריון. כמו כן, העובדת הדגישה כי המעסיקה ביקשה להתחמק לכאורה מחוק עבודת נשים כאשר היא פיטרה אותה בסמוך לתום חצי השנה הראשונה (החוק מגן על נשים שעבדו במקום העבודה שישה חודשים לפחות).

 

תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות ולא מכוח חוק עבודת נשים


היות והעובדת לא הועסקה שישה חודשים (על כך לא הייתה מחלוקת בין הצדדים), תביעתה הוגשה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולא מכוח חוק עבודת נשים. סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות אוסר על אפליה בעבודה של אישה בהריון, הן מחמת תנאי ההעסקה והן במקרים של פיטורים. דהיינו, כאשר מעסיק מפסיק את עבודתה של פלונית מחמת הריון, הרי שמדובר בהפרה של הוראות החוק. יתרה מכך, היות וחוק שוויון הזדמנויות יוצא מנקודת הנחה שלא תמיד ניתן בנקל להוכיח אפליה בעבודה (שכן מושג זה עלול להיות מעט "אמורפי", יש להקל על התובעת מכוחו.


במקרים אלה, נטל ההוכחה בדבר אי-אפליה רובץ לפתחו של המעסיק. במקרה דנן, המעסיקה הייתה צריכה להוכיח שפיטוריה של התובעת נבעו אכן מתפקודה ה"לקוי". על מנת להרים נטל הוכחה זה, יש להציג ראיות רלבנטיות. למשל, הערות שהופנו כלפי העובדת, כישלונות מבחינת לקוחות אחרים, עדויות של עובדים נוספים וכיוצא בזה. לא זו אף זו, החוק קובע כי די בכך שהעובדת תוכיח שההריון היה אחד מן השיקולים לפיטוריה בכדי להביא לקביעה שעסקינן באפליה אסורה.


כפי שצוין לעיל, המעסיקה במקרה זה פיטרה את העובדת בסמוך לתום ששת החודשים הראשונים. הלכה פסוקה היא כי פיטורים בסמוך למועד זה (כמו פיטורים בסמוך לתום שנה ראשונה) מהווים חזקה כי ישנה סמיכות זמנים בין השניים. דהיינו, חזקה כי המעסיק איננו "שה תמים". יש להדגיש כי פיטורי אישה בהריון אינם רק אפליה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות. מדובר גם באפליה בבחינת קיום חוזה עבודה בתום לב.

 

בית הדין לעבודה מעדיף את טענותיה של העובדת


במקרה דנן, בית הדין לעבודה ביכר את גרסתה של העובדת. משמע, נקבע כי היא הוכיחה שהיא פוטרה מחמת הריונה ועל כן נפסקו לטובתה פיצויים. ראשית, התובעת העידה כי היא ביצעה את עבודתה בצורה הטובה ביותר ואף זכתה לפידבקים ומחמאות מצד הממונים עליה לאורך חמשת חודשי ההעסקה. מאידך, העירייה העלתה טענות מן היקב ומן הגורן בשל ל"תפקוד לקוי" לכאורה.

 

זאת ועוד, העירייה טענה כי היא מעסיקה עובדות רבות בהריון, וכן עובדות העוברות טיפולי פוריות, ויש בכך להוכיח שהיא איננה נוקטת (ולא נקטה מעולם) אפליה בעבודה בנושא זה. הודגש גם כי העובדת הועסקה באופן מפורש ומוסכם לתקופת ניסיון, ומשלא עמדה בציפיות - פוטרה. כאמור, בית הדין לעבודה העדיף את טענותיה של העובדת. שיקולי בית הדין היו כדלקמן:

  1. בתיק האישי של התובעת בעירייה לא הייתה כל עדות למעשים ו/או מחדלים שהיו יכולים להעיד על התנהלות לקויה בתפקיד.
  2. הממונה על התובעת העיד כי הוא העיר לעובדת פעמים רבות אך לא נמצאה כל עדות לכך בחוות דעת שהאחרון מילא אודותיה במסגרת תפקידו. להיפך, בכל חוות הדעת הממונה המליץ על הארכת תקופת העבודה.
  3. לא הובאה כל ראיה בנוגע לתפקוד לקוי של התובעת. יתרה מכך, במהלך דיון מוקדם בתיק, העירייה טענה כי ישנם עדים ל"תפקוד הלקוי". עם זאת, היא נמנעה מהבאת האחרונים בפני בית הדין לעבודה. הלכה פסוקה כי היא אי הבאת עד רלבנטי אשר יכול לסייע לבעל דין מסוים, עומד לרועץ לצד שיכול היה להסתייע מהעדות המדוברת.
  4. התובעת הציגה "מסמך הבעת תודה" שניתן לה מטעם סמנכ"ל רשות המים בנוגע לפעולה מסוימת במסגרת תפקידה.
  5. העירייה טענה כי הסיבה העיקרית לפיטורים הייתה כישלון בפרויקט מסוים. עם זאת, העירייה לא הוכיחה את כישלון האירוע, ולא הוכיחה את הקשר בין הכישלון לכאורה לבין התובעת.
  6. במהלך התקופה לא ננקטו כל צעדים בנוגע ל"תפקודה הלקוי" של התובעת. לא נערכו עימה שיחות, לא נרשמו לה הערות בתיק האישי, לא קוימה איתה פגישה (זולת פגישת הפיטורים).
  7. סמיכות הזמנים בין ההודעה על ההריון ובין הודעת הפיטורים (יומיים בלבד).
  8. ב"כ העירייה טענה כי אף אחד מנציגי מעלות תרשיחא לא ידע אודות ההריון. עם זאת, עדויות שנשמעו בבית הדין לעבודה הציגו תמונה אחרת לגמרי.