תביעה ייצוגית הינה הליך משפטי אשר במסגרתו מוגשת בשמה של קבוצת יחידים תביעה בגין פגיעה בעלת אופי דומה (כאשר כל אחד מבני הקבוצה נפגע כתוצאה מהפרת החובה בעלת האופי הזהה). שני אינטרסים מרכזיים עומדים ביסודה של התובענה הייצוגית. ראשית, אינטרס הפרט. דהיינו, התביעה הייצוגית נועדה לאפשר לפרט לזכות במגיע לו וזאת כאשר הוא לא היה מגיש את התביעה בעצמו בשל גורמים כגון עלויות ניהול התביעה, שווי הנמוך או אי אלו מחסומי תביעה אחרים.

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות

 

לדוגמא, כאשר אדם מעוניין להגיש תביעה על סך של 100 ₪ כנגד חברת סלולאר גדולה, סביר להניח שכדאי לו להגיש את התביעה בהליך ייצוגי, ביחד עם עוד מאות אלפי לקוחות, וזאת משום שסכום כה נמוך איננו מצדיק בדרך כלל התנהלות והתכתשות משפטית.


האינטרס השני הינו האינטרס הציבורי. משמע, האינטרס הציבורי דוגל בחיוב מפרים בתשלום הפגיעות שנגרמו בשל הפרתם (וזאת גם על מנת להרתיע אחרים מפני נקיטה בדרך קלוקלת זו). יתרה מכך, תובענה ייצוגית חוסכת זמן שיפוטי יקר וזאת כאשר הליך זהה בעל נסיבות דומות נדון במקביל לגבי קבוצה גדולה של אנשים (וחוסך דיון פרטני ודומה בכל אחד ואחד מהמקרים). חרף יתרונותיה הרבים של התובענה הייצוגית, מדובר בהליך אשר לוקה גם במספר חסרונות. המחוקק ביקש אפוא להגביל את יכולתם של תובעים לפנות בהליכים ייצוגיים וזאת על ידי קביעה של מספר תנאי סף. ראשית, וחשוב מכל, בניגוד לתביעה רגילה, תביעה ייצוגית צריכה לקבל את אישורו המקדים של בית המשפט. דהיינו, על התובע להשיג אישור לניהול ההליך באפיק ייצוגי


כאמור, המחוקק הציב בפני התובע הייצוגי שורה של משוכות שעליו לעבור בטרם תביעתו תאושר בהליך ייצוגי. בעת שמוגשת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, בית המשפט בוחן האם התקיימו התנאים הדרושים (לפי החוק) לאשר את הבקשה. תנאים אלה נקבעו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות וזכו לפרשנויות שונות בהלכה הפסוקה.


איך מוכיחים עילת תביעה אישית?


אחת המשוכות הנ"ל הינה "קיומה של עילה אישית". דהיינו, בית המשפט נדרש לבחון האם למבקש ההליך הייצוגי קמה עילת תביעה אישית כנגד המשיב. הלכה פסוקה היא כי בשלב זה שומה על התובע להוכיח כי קמה לו עילת תביעה אישית לכאורה, וכי תביעתו מבוססת ונהנית מסיכויים טובים להצלחה. הוכחה זו צריכה להיות "במידת הסבירות הראויה" ולא בהתאם לטענות המפורטות בכתב התביעה בלבד.


עילת תביעה אישית הינה תנאי סף לאישור תובענה ייצוגית. הפסיקה קבעה כי על מנת לעמוד בנטל זה, יש להוכיח כי קיימות ראיות לכאורה לעילת התביעה האישית וזאת ברמה של "סבירות ראויה". במילים אחרות, מדובר באמת מידה אשר הינה מחמירה יותר מאמת המידה הדרושה מבעל דין המבקש לסלק תביעה על הסף. בעת בקשת סילוק תביעה על הסף, הבדיקה בוחנת את כתב התביעה בלבד. בהליך ייצוגי, לעומת זאת, יש התייחסות גם לקיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט בוחן את הסוגיה ממעוף הציפור והוא איננו נכנס לעובי הקורה ו/או דן באופן ענייני בגוף הטענות.