לשכת עורכי הדין הינה הגוף החוקי אשר מופקד, על פי חוק, לשקוד ולשמור על הטוהר והרמה של מקצוע עריכת הדין. סעיף 2 לחוק לשכת עורכי הדין קובע את התפקידים אשר מוטלים על הלשכה מבחינת עמידה בהגשמת המטרות שלשמן היא הוקמה. על פי סעיף זה, הלשכה תרשום מתמחים ותפקח על תקופות ההתמחות, תסמיך עורכי דין באמצעות קבלתם כחברים בה, ותקיים לחברי לשכה ומתמחים "שיפוט משמעת" בהתאם לחוק.
הפרק השישי לחוק לשכת עורכי הדין עוסק בעניין השיפוט המשמעתי בלשכה ובכללים אשר הותקנו מכוחו. השיפוט המשמעתי נחשב לכלי מרכזי וחשוב מבחינת יכולתה של הלשכה לעמוד בנטל לשמור על טוהר מקצוע עריכת הדין. כמו כן, מרותו של בית הדין המשמעתי הפועל במסגרתה של לשכת עורכי הדין חלה גם על מתמחים ולא רק על חברים שהוסמכו זה מכבר כעורכי דין.
החל מתקופת ההתמחות
סעיף 41 לחוק קובע כי מועמד לחברות בלשכה נתון בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית באשר לקבלתו ללשכה לשיפוט המקצועי ולהלכות האתיקה המקצועיות. כמו כן, במידה והמועמד לחברות מבצע עבירת משמעת כלשהי, בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין רשאי לפעול כנגדו על ידי אזהרה, נזיפה ופסילה לקבלת חברות בלשכה. במקרים בהם מתמחה ביצע עבירה אשר היה בה משום פגיעה בטוהר המידות או הפרת חובותיו כמתמחה, בית הדין רשאי לבטל את תקופת ההתמחות (באופן מלא או חלקי) ואף לבטל בחינת לשכה. סעיף 27 לחוק מוסיף כי לשכת עורכי הדין רשאית שלא לרשום מועמד כמתמחה או מתמחה כעורך דין.
ניתן לראות כי חוק לשכת עורכי הדין, מבחינת תחולתו של הדין המשמעתי, יוצר רציפות לאורך כל תקופת ההתמחות ואף לפני קבלת החברות בלשכה. מרותם של כללי האתיקה (בשינויים המחויבים) חלה גם על מתמחים המבקשים לבוא בשעריה של הלשכה. חוק לשכת עורכי הדין מקנה ללשכה ולמוסדות הפועלים מטעמה, לצד הדין המשמעתי, גם שורה של אמצעים מגוונים לשם שמירה על טוהר ורמת המקצוע.
ניתן להשעות גם את המאמן
לדוגמא, לשכת עורכי הדין מוסמכת להשעות את חברותו של עורך דין החבר בה במידה והוא איננו מסוגל לשמש כעורך דין מחמת מחלת נפש (על בסיס תעודה רשמית של פסיכיאטר מחוזי, כמובן). כמו כן, הלשכה יכולה לבטל אישור שניתן לעורך דין לשמש בתור מאמן כאשר היא סבורה שעורך הדין לא מילה כראוי את תפקידו כמאמן (על סמך קובלנה שהוגשה). ניתן גם לבטל אישור של עורך דין לשמש כמאמן במידה והוא הורשע בדין משמעתי המצדיק מניעה כאמור.
סמכותה המנהלית של לשכת עורכי הדין
השופט תיאודור אור עמד בבג"צ 2708/93 עו"ד עצמון נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ואח' על משמעותם של אמצעי הסינון המנהליים שהוקנו ללשכת עורכי הדין בצד האמצעים המשמעתיים. וכותב אור - מעבר לתפקיד אשר נתון ללשכת עורכי הדין להעניש חברים ומתמחים לאחר הרשעתם בעבירות משמעת, נתונה לה הסמכות לפעול בצעדים מנהליים בגין התנהגות לא ראויה מצד האחרונים. לדבריו, הועד המרכזי בלשכה מוסמך לפעול כנגד מי אשר התנהגותו בעבר הצביעה על כך שהוא איננו ראוי לשמש כעורך דין.
הדברים יפים גם לגבי מתמחים. הלשכה רשאית שלא לרשום מועמד כמתמחה או לא לקבל אותו בתור חבר בלשכה. ניתן לעשות זאת בדרך של "סירוב זמני" או סירוב לצמיתות.