עבל (ארצי) 430/07 ‏

 

פתיחת עסק עצמאי דורשת התנהלות מול הרשויות. כולנו יודעים כי יש למהר ולרשום את העסק מול מס הכנסה, וזאת משום שעבירות מיסים והעלמות הכנסה הינן עבירות פליליות. עם זאת, רבים אינם מודעים למשמעות הגדולה הטמונה גם ברישום מול המוסד לביטוח לאומי. העדר רישום במל"ל עלול להעמיד את העובד אל מול שוקט שבורה במקרה של תאונה. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בערעור אשר הוגש על ידי אדם שפתח עסק עצמאי וחודשיים לאחר מכן נפגע קשה בתאונת דרכים בדרכו לעבודה.

 

יש לכם שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום ביטוח לאומי
פורום תאונת עבודה
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום ועדה רפואית


המערער במקרה דנן הגיש תביעה לביטוח הלאומי לתשלום פיצויים בגין נזקיו במהלך תאונת דרכים בדרכו לעבודה. לטענתו, מדובר היה בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וזאת בטענה כי האחרון לא נרשם בביטוח הלאומי בתור עצמאי. המבוטח טען כי רואה חשבון מטעמו יצר קשר עם המוסד לביטוח לאומי והודיע על תחילת עיסוקו במשלח ידו בתור עצמאי. הביטוח הלאומי דחה את טענותיו והסביר כי רואה החשבון אומנם יצר עימו קשר בפברואר 2005, והודיע על תחילת העבודה של לקוחו בתור עצמאי, אך תיק העצמאי נפתח בפועל רק מספר ימים לאחר התאונה.


התביעה נדחתה למעשה מכוח סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי עובד עצמאי זכאי לגמלת נפגע עבודה רק במידה והוא עמד בתנאי הרישום כעובד עצמאי במל"ל. במקרה דנן, טען הביטוח הלאומי, הרישום הושלם רק לאחר התאונה.


האם הרישום נדחה בגלל רשלנות רואה החשבון?


המבוטח טען כי לא היה מקום לדחות את תביעתו וזאת משום שרואה החשבון המתין עם פתיחת התיק עד לקבלת תשלום מקדמות המבוססות על שכר בפועל. דהיינו, נטען כי טרם התקבלו תשלומים בעסק העצמאי ועל כן לא היה מקום אפילו לחשב את הביטוח הלאומי על בסיס מקדמות. המערער הוסיף כי תכליתו של החוק הייתה למנוע מצב בו עובדים עצמאיים יעבדו במשך שנים מבלי לדווח על עצמם ועל הכנסותיהם למל"ל. לדבריו, לא זו הייתה הסיטואציה במקרה דנן. המערער הדגיש כי עבר חודש אחד בלבד מעת פתיחת העסק ועד לקרות התאונה. דהיינו, לשיטתו, לא היה יכול להיות ספק כי הוא התכוון לדווח על הכנסותיו ולשאת בדמי הביטוח. למעשה, המערער טען כי לא היה מקום לשלול את זכאותו על בסיס סעיף 77(א).


בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה בקובעו כי המערער היה "חייב לדאוג ו/או להשגיח כי הרישום יושלם ויבוצע בפועל". הודגש כי כאשר המערער עמד מול מס הכנסה, הוא מילא אחר הוראות הרשויות במלואן. בית הדין לעבודה ציין כי הוראות החוק נועדו למנוע מצב בו אדם יזכה לתגמולי ביטוח בתור עצמאי למרות שרישומו התבצע לאחר הפגיעה.


ערעור לבית הדין הארצי נדחה


העובד לא אמר נואש והגיש ערעור על כך לבית הדין הארצי לעבודה. לדאבונו, בית הדין הארצי לא סטה מפסק דינו של בית דין קמא. גם במסגרת הערעור, העובד המשיך וטען כי הוא לא התכוון להעלים את הכנסותיו מהמוסד לביטוח לאומי ומדובר במקרה מצער של תאונה קשה מיד לאחר פתיחת עסק. זאת ועוד, המערער הדגיש כי עסקינן לכל היותר ברשלנות מצידו של רואה החשבון, אשר מבלי להתייעץ עימו המתין עם פתיחת התיק עד לקבלת ההכנסות הראשונות. המערער טען כי הוא שכר את שירותיו של רואה החשבון וסמך בלב שלם על שיקוליו המקצועיים של האחרון. לסיכום טענותיו, המערער הדגיש כי לא יהיה זה סביר למנוע ממנו את גמלת הפגיעה בשל הוראת החוק הנ"ל, ומדובר בפירוש בלתי סביר בעליל לחוק.


כאמור, בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענות המערער והותיר את פסק הדין של בית הדין האזורי על כנו. השופט, עמירם רבינוביץ', קבע כי המערער לא היה יכול להשליך את מלוא יהבו על רואה החשבון, וזאת בכל הנוגע לרישומו בתור עובד עצמאי בביטוח לאומי ובמס הכנסה. הודגש כי רואה החשבון היה שלוחו של המערער והלכה פסוקה היא כי "שלוחו של אדם כמותו".


דהיינו, מעשיו של רואה החשבון ומעשיו של המערער - חד הם. הודגש עוד כי התובע ידע היטב שעליו להשלים את הרישום מול מס הכנסה והוא אכן דאג לעשות כאמור. בנוגע לביטוח הלאומי, המערער התרשל בקיום החובה אשר הייתה מוטלת עליו מכוח החוק ולא היה מנוס מלהחיל עליו את "הסנקציה" הקבועה בסעיף 77(א). הלכה פסוקה היא כי מבוטח לא יוכל ליהנות מזכותו לגמלה חרף מחדל או מעשה של רואה החשבון ברישומו בתור עצמאי במוסד לביטוח לאומי.