במסגרת סדרי הדין בבית הדין לעבודה, שני הצדדים מגישים בתחילת ההליך תצהירי עדות ראשית. לעיתים, אחד הצדדים מבקש להגיש בשלב מאוחר יותר תצהיר משלים. היות ומדובר בחריגה מסדרי הדין, הגשת תצהיר משלים טעונה אישור של בית הדין לעבודה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
המבקשת במקרה דנן הועסקה על ידי החברה המשיבה במספר תפקידים במשך כשבע שנים. בין השאר, היא תפקדה כיו"ר דירקטוריון החברה, יו"ר החברות הבנות שלה ומנכ"לית החברה. בין הצדדים ניטשו מחלוקות באשר למועד סיום יחסי העבודה ולגבי ניכויי כספים מהמבקשת. המבקשת טענה למעשה כי החברה (על ידי בעלי השליטה שבה) גמרה אומר לנשל אותה מכל זכויותיה ולהתחמק מתשלומן. נטען כי בעלי השליטה בחברה רוקנו את המשיבה מנכסיה וזאת בניגוד להתחייבויות מפורשות.
בית הדין לעבודה דוחה את הגשת התצהיר - ערעור מוגש
בית הדין לעבודה קבע מועד להגשת תצהירי הצדדים והתצהירים האמורים הוגשו. לאחר מספר חודשים, ב"כ המבקשת הגיש לבית המשפט בקשה להגשת תצהיר משלים מטעם מרשתו. לדבריו, לאחר שהוגשו התצהירים בתיק, המבקשת קיבלה אישור לעשות שימוש בחוות דעת משפטית שניתנה לה על ידי מומחה מטעמה מספר שנים קודם להגשת התביעה. ב"כ המבקשת הוסיף כי מדובר בחוות דעת משפטית אשר הייתה לה רלבנטיות ברורה לתיק. המשיבים התנגדו להגשת התצהיר המשלים, ובית הדין לעבודה דחה את הבקשה בשל הטעמים הבאים:
- היה ניתן להעלות את הטענות בתצהיר המשלים כבר בתצהיר העדות הראשית המקורי.
- לא היה מקום לאשר הגשת תצהיר משלים לאחר הגשת תצהירי המשיבים.
- חוות הדעת הייתה בידה של המבקשת כבר בשנת 2007 ולא הוצג הסבר מניח את הדעת לאי הגשתה במועד הראוי.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין הארצי החליט לדון בבקשת רשות הערעור, קיבל אותה וקיבל את הערעור. דהיינו, אושר למבקשת להגיש את התצהיר המשלים. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הבקשה וזאת מחמת מספר סיבות. ראשית, נקבע כי בנסיבות העניין, ולאור המצב המוקדם בו היה מצוי הדיון בתובענה, לא היה מקום למנוע את הגשתו של התצהיר המשלים. בית הדין הארצי הדגיש כי ניכר שהגשתו של התצהיר הייתה יכולה לייעל את הדיון בהמשך. הודגש כי במקרים כגון דא אין להחמיר בכללים פרוצדוראליים. מקל וחומר כאשר ניתן לתקן מחדל של בעל דין על ידי מתן אפשרות להגשת תצהיר משלים תוך חיוב בהוצאות.
בפסק הדין נקבע כי עסקינן באיזון הראוי מבחינת המקרה דנן. השופטים הדגישו כי לא הוכח שהגשת התצהיר המשלים הייתה גורמת למשיבים נזק שלא היה בר פיצוי. מבחינת התצהיר לגופו, נקבע כי הועלו בו טענות שהיה ראוי לבררן במהלך הדיונים בתיק. לסיכום, בית הדין לעבודה רשאי להורות על הגשת תצהיר משלים ופעמים רבות השופטים לא יקשו את דרכו של נתבע או תובע במקרים כגון דא. עם זאת, ועל מנת לאזן בין הזכויות השונות של הצדדים, בתי הדין לעבודה נוטים לחייב את הצד אשר מבקש את הגשתו של תצהיר משלים בהוצאות משפט לטובת הצד השני.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
