על פי פרסומים באתר החדשות Ynet (ספטמבר 2012), קופות החולים כללית ומכבי ידעו כבר בתחילת שנת 2011 אודות שינויים בפורמולציה של תרופת האלקטרוסין, אך הן לא עדכנו בכך את הרוקחים והרופאים.
יש לכם שאלה?
מדובר במחקר נוסף אשר תוצאותיו מפורסמות בנוגע לפרשת האלקטורסין אשר הולידה שורה של תביעות ייצוגיות בגין רשלנות רפואית במתן התרופה. התביעות הייצוגיות אוחדו לכדי תביעה אחת אשר מתנהלת כנגד הגורמים הרפואיים הרלבנטיים. בבסיס התביעות נטען כי למרות שינויים בתרופה המדוברת, לא נערכה לחולים המטופלים בה בדיקה מחודשת לשם עמידה על המינון הדרוש להם. כתוצאה מכך, לטענת החולים, רבים מהם נאלצו לסבול במשך תקופה ארוכה מתופעות לוואי קשות ביותר. כעת, בית המשפט המחוזי נדרש להכריע האם עסקינן ברשלנות רפואית, אם לאו.
רשלנות רפואית במתן תרופות, מהי?
מדי שנה, מונחות לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל תביעות רבות העוסקות ברשלנות רפואית במתן תרופות. רשלנות זו יכולה לבוא לידי ביטוי ברישום תרופות שגוי מצד הרופא (כתוצאה מאבחון לקוי או כתב יד לא ברור), מתן תרופה לא נכונה מצידו של רוקח, או אי עמידה על נסיבות רפואיות המקופלות בתרופה. למשל, ייתכן כי רשלנות זו תבוא מצד משרד הבריאות וקופות החולים אשר אישרו תרופה מסוכנת, או של חברת תרופות אשר לא הקפידה על המחקר הדרוש בעת ייצור ושיווק התרופה.
לצערנו, מדובר בתופעה שכיחה ביותר בנוף המשפטי-הרפואי בישראל. במקרים בהם תרופה שגויה/מסוכנת גורמת לחולה לנזקים גופניים, ייתכן ותקום לאחרון עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כמו כן, גם אם התרופה לא גרמה לנזקים ישירים, אך כתוצאה מרישומה החולה לא קיבל את הטיפול הראוי, ייתכן וקיימת עילת תביעה. להלן העילות הנפוצות העומדות בבסיס רשלנות רפואית במתן תרופות.
כתב יד לא קריא
בשנים האחרונות, חלו תמורות אלקטרוניות רבות ב"עולם הרפואה". כיום, רופאים רבים מספקים מרשמי תרופות על בסיס מרשם מודפס. עם זאת, ישנם עדיין רופאים רבים הפועלים בדרך "הישנה והטובה" (רישום בכתב יד). למרות האותנטיות במרשם התרופות הידני, אין ספק כי ככל שהדברים נרשמים בכתב ידו של הרופא, הדבר עלול להוביל לטעויות מצערות. לא אחת, כתב יד לא קריא מצד רופאים ותיקים הביא לטעויות רוקחות ולמתן תרופות שגויות. פעמים רבות, הרוקחים יכולים להתאים ולהצליב בין מרשם התרופה לבין המערכת הממוחשבת. במידה והרופא לא ימלא את המרשם במחשב, ובמקביל תיפול טעות במרשם הידני, ייתכן ותקום לחולה עילה להגשת תביעה כנגד הגורמים הרפואיים.
שמות דומים, חלופות גנריות וריבוי תרופות
רשלנות רפואית במתן תרופות יכולה להיגרם גם בשל טעות אנוש הנובעת מקיומן של תרופות רבות הנמצאות באריזות בעלות לוגו זהה, כיתוב דומה או שמות קרובים. לדוגמא, אישה הגיעה ביחד עם אמה לביקור אצל רופאה בעקבות שיעול טורדני. הרופאה רשמה למטופלת תרופה בשם Bricalin Elixir אשר מיועדת לנטילה באמצעות שתייה. כאשר המטופלת הגיעה לבית המרקחת, הרוקחת הנפיקה לה בטעות תרופה אחרת - Sol Biraclin - אשר מיועדת אך ורק לשימוש חיצוני. בעקבות הנפקתה של התרופה השגויה, המטופלת סבלה מחום גבוה והאצה בדופק (והיא נאלצה להתאשפז בבית החולים). המטופלת הגישה תביעה כנגד הרוקחת בגין רשלנות רפואית. בית המשפט קיבל את תביעתה ופסק לטובתה פיצויים בסך 28,000 שקלים.
טעות ברישום בגין עומס עבודה
מן המפורסמות הן כי רופאים מעניקים שירותים עבור עשרות מטופלים מדי יום. לא אחת, עומס העבודה ו"עייפות החומר" גורמים לטעויות מצערות. מיותר לציין כי ככל שעסקינן ברשלנות מבחינת מתן תרופות, אין ספק כי עייפות הרופא עלולה לגרום לנזקים של ממש. במקרים כגון דא, רופא לא יוכל להציג טענת הגנה המתבססת על תנאי עבודה טובעניים או שעות עבודה ארוכות. רופא חייב לתת לכל מטופל את הטיפול הרפואי הראוי והדרוש לו, וטעויות במהלך טיפול זה הינן רשלנות מבחינתו.
אבחון מצב רפואי לקוי
ישנם מקרים בהם רופאים רושמים לחולים תרופות וזאת למרות שהאחרונים רגישים לתרופה או שמצבם הרפואי איננו מתאים עבורה. רופא אשר ירשום למטופל תרופה שאיננה מתאימה לו, וזאת בגין אבחון רשלני של מצבו הבריאותי, עלול להיתפס כרשלן. לא אחת, תרופות הינן אסורות לנטילה בקרב מטופלים הסובלים מרגישויות שונות או עבר רפואי מסוים. אי לכך, בעת רישום תרופה, שומה על הרופא לעמוד על סיכוניה מבחינת החולה ולברר אודות מכשולים רפואיים בראות המקרה הספציפי.
.jpg)
.jpg)
