דמ"ש 10778-07-11
תביעה ייצוגית הינה כלי משפטי אשר עומד לרשותו של אדם המבקש לתבוע בשם קבוצה שנגרם לה "עוול" זהה. פעמים רבות, עובדים מגישים תביעות ייצוגיות כנגד מעסיקיהם, וזאת בטענה כי המעביד פעל שלא כדין כלפיהם וכלפי חבריהם לעבודה. תביעות מסוג זה מוגשות כאשר עולה טענה שהפרת הזכויות הייתה רוחבית ונגעה למספר רב של עובדים (אם לא לכולם). בניגוד לתביעה רגילה, תביעה ייצוגית צריכה לעבור מכשול סף הדורש את אישורה. דהיינו, בטרם בית הדין לעבודה נדרש לעסוק בתביעה, הוא צריך לאשר אותה בהליך ייצוגי. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת ניקיון המעסיקה מאות עובדים ומעניקה שירותים לחברות פרטיות רבות ברחבי הארץ. המבקשת טענה כי במרוצת השנים בהן היא עבדה בחברת הניקיון, המעסיקה ניכתה משכרה סכומים שונים שלא כדין, ולא הפרישה עבורה כספים לקרן הפנסיה לפי צו ההרחבה החל על הצדדים. במסגרת התביעה, העובדת טענה כי החברה צריכה להשיב לה סך של כ-2,500 שקלים בגין העדר הפרשות לפנסיה והחזרי ניכויים ("קרן רווחה"). התובעת הוסיפה כי יש לאשר את התביעה בהליך ייצוגי וזאת משום שהניכויים ואי ההפרשות היו מנת חלקם של כלל עובדי החברה.
טענות החברה כנגד ההליך ההייצוגי
החברה טענה כי אין לאשר את התביעה כייצוגית. המשיבה הדגישה כי בין הצדדים חל הסכם קיבוצי והעובדת הייתה חברה בהסתדרות העובדים החדשה. אי לכך, נטען כי השגות לגבי התנהלות החברה כלפי כלל העובדים היו צריכות להתברר במסגרת הליך הקיבוצי ולא על ידי תובענה ייצוגית.
זאת ועוד, החברה טענה כי הסיכומים לגבי העסקתם של כל אחד מן העובדים לא היו זהים והניכויים מהשכר במקרה דנן נעשו כדין. לטענתה, היא ניכתה "סכום פעוט" (בן 11 שקלים) בכל חודש לצורך קרן רווחה, אשר שימשה אותה לדאגה לרווחת העובדים. המשיבה הוסיפה כי העובדת מנעה ממנה את האפשרות "לתקן את דרכיה", וזאת משום שהיא לא פנתה אליה טרם היא הגישה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
בית הדין מאשר את ההליך הייצוגי
בית הדין לעבודה בחן את טענות הצדדים וקבע כי יש לאשר את ההליך הייצוגי. השופט, דורי ספיבק, קבע כי העובדת - בניגוד לטענת המעסיקה - הוכיחה שהיא יידעה את המשיבה אודות כוונותיה להגיש תביעה ייצוגית במידה וההפרות כלפיה לא יתוקנו. כמו כן, ספיבק קבע כי החברה לא הייתה יכולה להיתלות בהסכם הקיבוצי כאשר מדובר בהסכם אשר "לא הסדיר כראוי את תנאי העסקתם של העובדים".
בנוגע לחברותה של העובדת בהסתדרות, בית הדין ציין כי הארגון היציג לא פעל לשם דאגה לאכיפת זכויות עובדים, ועל כן לא הייתה לעובדת ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות. יתרה מכך, בחברה לא קיים וועד עובדים, אשר היה יכול להגן על זכויותיהם של המועסקים באופן קיבוצי. אי לכך, נקבע כי במקרים כגון דא פתוחה בפני כל עובד הדרך להליך ייצוגי כנגד מעסיקו.
בפסק הדין נקבע כי ייתכן בהחלט שהניכויים לקרן הרווחה מדי חודש היו בלתי סבירים וניכר כי ההסתדרות, אשר הייתה אמורה להגן על העובדים, לא בדקה אותם לעומקם. לדוגמא, לא הוכח מה העובדים קיבלו בתמורה להפרשות הנ"ל ומה נעשה עם הכסף אשר נוכה משכרם. בסופו של היום, בית הדין לעבודה קבע כי התובענה הייצוגית תאושר באופן כזה שהעובדת תהיה התובעת המייצגת, וחברי הקבוצה יהיו עובדי החברה בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
