בניין באחיהוד אשר תוכנן ונבנה באופן לקוי בשנת 2000, עמד במרכזה של תביעה בגין ליקויי בניה שנדונה בבית משפט השלום בחיפה. על פי עובדות המקרה, מדובר בבניין מגורים אשר כלל תוספת קומה ומדרגות אל הקומה העליונה. התובעים טענו כי החברה אשר תכננה את שלד הבניין עשתה זאת ברשלנות וזאת משום שבחדר המדרגות נפערו סדקים מדאיגים במשך הזמן. אי לכך, בעלי הדירות פנו לחברה הנתבעת וביקשו ממנה לטפל בבעיה. החברה הכינה לצורך העניין תוכנית שיקום ותוכנית זו אף בוצעה בפועל. עם זאת, גם בתום עבודות השיקום, ואף לאחר שהוספו קורה תומכת וכלונסאות, הסדקים חזרו להופיע בחדר המדרגות ואף החמירו.
יש לכם שאלה?
התובעים ערכו בדיקה במקום באמצעות מומחה מטעמם אשר קבע כי לא קיימת דרך לשקם את הליקויים ואין כל מנוס מהריסת גרם המדרגות ובנייתו מחדש. עלות העבודות הוערכה בכ-200,000 שקלים. על בסיס חוות דעת מקצועית שניתנה לדיירים, הוגשה כנגד החברה המתכננת תביעה בגין ליקויי בנייה. בתביעה נטען כי החברה הנתבעת התרשלה בעת עריכת התכנון של הנכס ובעת הפיקוח על ביצוע העבודות. בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר קבע כי ברירה אלא להרוס את גרם המדרגות ולבנותו מחדש.
התיישנות ומועד היווצרות העילה בליקויי בניה
החברה הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מחמת התיישנות. מנגד, התובעים טענו כי עילת התביעה נולדה עם קבלת חוות הדעת המקצועית ולאחר שהסדקים הופיעו שוב חרף תוכנית השיקום. בית המשפט קיבל את טענותיהם ודחה את טענת ההתיישנות. נקבע כי כאשר התובעים ראו את הסדקים, לא היה בכך כדי להוליד את עילת התביעה. השופט קבע כי הדיירים לא היו יכולים להבין את משמעותם של הסדקים וה"אסימון נפל" להם רק כאשר מומחה מטעמם בחן את המקרה באופן מקצועי.
"מועד הופעתם של הסדקים לא היה מועד תחילתו של מרוץ ההתיישנות. מדובר בסדקים אשר היו רק סימפטום לנזק גדול בהרבה שבא לידי ביטוי בהיפרדות מלאה של חדר המדרגות מבניין המגורים. היפרדות זו הפכה את המקום למפגע בנייה מסוכן ביותר אשר החמיר במרוצת השנים", נקבע בפסק הדין, "כמו כן, הודות לתיקון מצד החברה המתכננת, הסדקים הבריאו באופן זמני. עם זאת, רק עם קבלת חוות הדעת השנייה, כאשר הסדקים הופיעו פעם נוספת, נולדה עילת התביעה".
הלכה פסוקה היא כי כאשר מהנדס מתיישב לתכנן בניין, שומה עליו להיות אחראי ליציבות הנכס וזאת משום שהוא - על פי החוק - מפקח "פיקוח עליון". חוק התכנון והבנייה מגדיר "פיקוח עליון" כפיקוח אשר מטרתו להביא להבטחת יציבות הבניין והוא מוסדר בתקנות התכנון והבנייה. במסגרת חובותיו של המהנדס במקרים כגון דא, עליו לעמוד על כך ששלד הבניין יוקם בהתאם לתוכנית. דהיינו, מוטל עליו לבחון את ביצוע התכנון גם כאשר הוא ממנה מומחים מטעמו לשם עריכת הביקורת.