תמ"ש 18572-11-10

 

זוגות מוסלמים רבים בישראל "מורכבים" מאזרחים ישראלים ואזרחי הרשות הפלשתינאית. פעמים רבות, בני הזוג מתחתנים במקום אחד, ובוחרים לנהל את חייהם במקום אחר. לדוגמא, מתחתנים בערי הרשות הפלשתינאית ועוברים לגור בישראל. כאשר עולה החלטה לפרק את התא המשפחתי במסגרת גירושין, ייתכן כי תקום מחלוקת בנוגע למערכת המשפט אשר בסמכותה לבחון את אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום בית המשפט לענייני משפחה

פורום חלוקת רכוש

פורום הסכם גירושין

פורום נישואים אזרחיים

 

מדובר בבני זוג מוסלמים אשר התחתנו בשנת 1982 בנישואין דתיים בעיר ג'נין. באותה העת, האישה הייתה תושבת ג'נין ואילו הגבר - ערבי ישראלי. לאחר הנישואין, בני הזוג גרו בג'נין במשך כ-20 שנה ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 2000, הם שבו לישראל והשתקעו בעיר מוצאו של הבעל. האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעות שונות אשר נגעו לחלוקת רכוש הצדדים. הבעל טען כי הסמכות לדון במחלוקת הייתה צריכה להיות על פי הדין השרעי (ולא על פי הדין ה"אזרחי"). כמו כן, לטענתו, בית המשפט לענייני משפחה בישראל היה חסר סמכות לדון בתביעה בשל היותו בית המשפט ישראלי, וזאת כאשר הנישואין נערכו בג'נין.

 

הפורום הנאות הוא הפורום הטבעי - בית המשפט בישראל

 

כבר בראשית פסק הדין, בית המשפט לענייני משפחה התייחס לטענותיו המקדמיות של הבעל באשר לסמכותו המשפטית. הודגש כי יש להבדיל בין ברירת הדין (הדין השרעי או הדין האזרחי) לבין הפורום הנאות (בית המשפט הישראלי או בית הדין ברשות הפלשתינאית). בית המשפט קבע כי לכאורה בית המשפט הישראלי היה הפורום הנאות לדון בתובענה. דהיינו, גם אם ייקבע כי יש לפרק את הרכוש בהתאם לדין השרעי, היה ניתן להפנות את הצדדים לבית הדין השרעי בישראל.

 

בית המשפט הוסיף וקבע כי טענת הגבר לכך שהסמכות לדון בתביעת האישה הייתה נתונה לבית הדין השרעי בג'נין נטענה בעלמא, ללא היגיון וללא בסיס. הודגש כי העובדה שבני הזוג כרתו הסכם נישואין בג'נין לא הביאה בהכרח למסקנה כי רק בית הדין השרעי בג'נין (או ברשות הפלשתינאית) מוסמך לדון במחלוקת. דברים אלה נאמרו ביתר שאת כאשר הבעל הינו אזרח ישראלי והאישה תושבת ישראל מזה שנים רבות. הודגש כי מרכז חייהם של בני הזוג במשך למעלה מ-10 שנים הינו בישראל ומירב הזיקות שלהם נתונות לישראל ולא לרשות הפלשתינאית.

 

הבעל לא עמד ב"מבחן הזיקות"

 

יתרה מכך, בית המשפט הישראלי קבע כי הפורום הישראלי היה ה"פורום הנאות" לדון בתובענת האישה, ועל הבעל - אשר טען אחרת - הונח נטל ההוכחה. השופט קבע כי נטל זה לא הורם והבעל לא הצביע על כך ש"מירב הזיקות אשר אפפו את המקרה הצביעו לעברו של הפורום ברשות הפלשתינאית". במילים אחרות, בשעה שבה מדובר במתדיינים ישראלים שמקום מגוריהם הנוכחי בישראל, הפורום הטבעי לדון בסוגיה הוא הפורום הישראלי. במקרים אלה, מונח על הטוען לפורום הזר להוכיח אחרת. טענה כי הסכם הנישואין נערך מחוץ לישראל, אך במשך שנים רבות בני הזוג חיו בישראל וראו בה את מרכז חייהם, לא הצדיקה את שמיטת הקרקע תחת סמכותה של מערכת המשפט הישראלית.

 

"בהקשר זה", נקבע בפסק הדין, "הבעל היה צריך להוכיח כי מאזן הנוחות נטה אל עבר הפורום הזר באופן מובהק וברור, והייתה נחיתות משמעותית של הפורום הישראלי על פניו". המבחן במקרים אלה הינו "מבחן הזיקות הרלבנטיות". דהיינו, האם מרבית הזיקות הקשורות במערכת היחסים בין הצדדים הצביעה על פורום זר. במקרה דנן, כאמור, בית המשפט דחה את טענות הבעל. נקבע כי בני הזוג חיו בישראל למעלה מ-10 שנים, לא הובאו ראיות אשר העידו על קשר לכאורה לג'נין, וחוזה הנישואין ברשות הפלשתינאית נערך לפני זמן רב (כשלושה עשורים).