תע"א 3131-31


בית הדין לעבודה פסק פיצויים בסך כ-90,000 שקלים למנהלת מעון דיור מצפון הארץ שלא קיבלה הזדמנות לחזור לעבודתה לאחר שסיימה חופשת לידה. בפסק הדין נקבע כי היות וחבר הנהלה מטעם המעסיקה ביקש מהעובדת לקחת את חפציה ולחזור לביתה לאחר ששבה בתום חופשת הלידה, יהיה על הנתבעת לפצותה.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום חובות מעסיקים

פורום בית דין לעבודה


התובעת במקרה דנן הועסקה בתור מנהלת מעון דיור במשך כשבעה חודשים. האחרונה יצאה לחופשת לידה ולטענתה סולקה מהמקום עם חזרתה. אי לכך, הוגשה על ידה תביעה כנגד העמותה המפעילה את המעון. התביעה הוגשה בעבור תשלום שכר עבודה וזכויות עובדים נוספות והועמדה על סך של 111,000 שקלים. התובעת עתרה לתשלום פיצויים גם בגין אפליה בעבודה ללא הוכחת נזק. בית הדין לעבודה קבע כי התנהלות המעסיק הייתה למעשה עדות לתופעה קשה במשק הישראלי של הפרת זכויות נשים בעבודה. אי לכך, נקבע כי דין התביעה להתקבל.

 

מודעת דרושים בזמן חופשת הלידה


בכתב התביעה נטען כי למרות שהעובדת הודיעה למעון שהיא מתכוונת לשוב לעבודתה לאחר חופשת הלידה, העמותה פרסמה מודעת דרושים בעיתון מקומי לשם איוש משרתה. כמו כן, נטען כי כאשר העובדת סיימה את חופשת הלידה, והגיעה לעבודה במעון, חבר הנהלה ביקש ממנו לקחת את הדברים ולעזוב את המקום. העמותה טענה כי לא היה מדובר בעובדת קבועה כי אם בעובדת זמנית. נטען כי העובדת הועסקה על בסיס חוזה לתקופה קצובה למשך חצי שנה בלבד והתגלתה כ"עובדת חסרת ניסיון ובלתי אחראית".


בית הדין לעבודה דחה את טענות העמותה וקבע כי החוק מעגן באופן מפורש וברור את זכותן של נשים לשוב לעבודתן עם תום חופשת לידה. הודגש כי הדרך היחידה המאפשרת אי החזרת עובדת לעבודה לאחר חופשת לידה נעוצה בקבלת אישור מתאים מהממונה לחוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. אי לכך, צוין כי טענותיה של העמותה בנוגע למקצועיות העובדת ויכולותיה לא היו יכולות להיות מועלות בדיעבד בבית הדין לעבודה (לאחר שלא הוצגו בפני משרד התמ"ת).

 

למעלה מכך, בית הדין לעבודה קבע כי העמותה לא הוכיחה שהיה מדובר בהעסקת עובדת זמנית וכן לא הוכחה התנהלותה הלקויה לכאורה של האחרונה במילוי תפקידה. נהפוך הוא. בית הדין הדגיש כי עיון בחוזה העבודה אשר נחתם עם העובדת לא הצביע ולו במעט על היות עבודתה קצובה בזמן ולא הוכחה כי למי מהצדדים הייתה כוונה כגון דא.


לסיכום,

 

נקבע כי העובדת סיימה את חופשת הלידה וביקשה לשוב לעבודתה, אך המעסיקה מנעה ממנה לעשות כן. בעניין זה, הוזכרו מודעת הדרושים וסילוקה מהמקום עם חזרתה. טענותיה של העמותה בדבר "חוסר שביעות רצון מתפקוד העובדת" הוגדרו על ידי בית הדין לעבודה כ"סיסמא נטולת תוכן" אשר ביקשה להעניק להתנהלות העמותה "כסות להתנהגות עגומה". בסופו של היום, נפסקו לטובת העובדת פיצויים בגין שכר עבודה של חודשיים (התקופה המוגנת לאחר חופשת הלידה), דמי חופשה, דמי הבראה, דמי קופת גמל, קרן השתלמות ופיצויי פיטורים. בנוסף, נפסקו לטובתה פיצויים בסך כ-37,000 שקלים בעבור פיצויים ללא הוכחת נזק.