חשיפת תוצאות בחינות המיצ"ב על פי הוראת בית המשפט העליון

עע"מ 1245/12

ביום שני הקרוב, ב-23 לאוגוסט, תיפתח שנת הלימודים בבתי הספר ברחבי הארץ. במקביל, בית המשפט העליון קיבל ערעור אשר הוגש על ידי התנועה לחופש המידע והורה למשרד החינוך למסור את תוצאות בחינות המיצ"ב של תלמידים בבתי הספר היסודיים להוריהם.

בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) הינן בחינות אשר מטרתן לעמוד על הישגי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מטרתן של הבחינות הינה להעריך את הישגיו של המוסד החינוכי. התנועה לחופש המידע טענה כי משרד החינוך סירב לחשוף את תוצאות הבחינות עד לפרסום החלטת הוועדה לגיבוש המלצות להעביר מידע לציבור בנושא. בעתירה נטען כי גם לאחר כשנה וחצי ההורים לא קיבלו את המידע המדובר. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה לחשיפת המידע, ערעור בעניין הונח לפתחו של בית המשפט העליון.

העותרים טענו כי לא הייתה כל מניעה מפרסום תוצאות הבחינות והחשש האמיתי אשר עמד מאחורי טענות משרד החינוך והממונה על חופש המידע היה "למנוע ביקורת לגיטימית". כמו כן, הודגש כי חשיפת המידע תוכל לאפשר צמצום פערים חברתיים והענקת אפשרות ציבורית לבחון את הפעולות אשר ננקטות על ידי משרד החינוך לשם טיפול בנושא.

משרד החינוך: "הפרסום דווקא ייצור פערים"

משרד החינוך והממונה על חופש המידע טענו כי לא היה מקום להתערב בשיקוליהם וזאת משום שהם התבססו על ממצאיה של וועדה מקצועית. כמו כן, נטען כי הפרסום יהיה עלול לגרום להשלכות שליליות בכך שתלמידים חזקים יבקשו לעבור לבתי ספר חזקים ובכך חשיפת המידע תשמש את העותרים כחרב פיפיות. דהיינו, נטען כי החשיפה דווקא תגדיל את הפערים ותקשה על צמצומם. יתרה מכך, במשרד החינוך הביעו חשש כי הביקורת על תוצאות המיצ"ב תהיה בלתי יעילה ולא ממוקדת, וזאת משום שהציונים בבחינות אינם חזות הכול ובתי ספר אינם נמדדים רק על בסיסם.

השופט ריבלין: "ביקורת לגיטימית"

השופט ריבלין קבע כי דין הערעור להתקבל. בפסק הדין נקבע כי משרד החינוך יעביר להורים, בתוך 30 ימים, את המידע נשוא העתירה. השופט ריבלין קבע כי גם במידה והוועדה הייתה סבורה שתופעות שליליות ושוליות עלולות להתגבר ולצבור תאוצה בגין פרסום תוצאות המיצ"ב, לא היה בכך כדי להצדיק את ההימנעות מחשיפת המידע ברבים. יתרה מכך, השופט הדגיש כי לא הוכחו ה"תופעות השליליות" אשר נטענו על ידי המשיבים בנוגע להשלכות של פרסום המידע.

בפסק הדין נקבע כי "סביר להניח שתפקוד מערכת החינוך לא ישתבש בעקבות פרסום התוצאות בבחינות המדוברות ואין לאפשר את הפגיעה בזכות לחופש המידע". באשר לביקורת ה"לא ממוקדת", נקבע כי ביקורת ציבורית הינה עניין רצוי וראוי במשטר דמוקרטי, ויש לעודדה ולא להירתע מפניה.

ריבלין ציין כי אכן שמירה על תקינות פעילות רשות ציבורית הינה אינטרס ראשון במעלה. עם זאת, הודגש כי יש לאפשר נסיגה של זכויות חוקתיות אחרות, כגון חופש המידע שהינו נדבך של חופש הביטוי, רק במקרים בהם אינטרס זה עלול בוודאות קרובה להיפגע. דהיינו, נקבע כי כאשר ניתן להפחית את הפגיעה בתקינות פעולת רשות ציבורית מבלי לבטל את חופש הביטוי, שומה על בית המשפט ללכת בנתיב זה. "ההגבלה על חופש המידע היא בבחינת אמצעי אחרון, וחובה היא על הרשות הציבורית, בטרם תחליט שלא למסור מידע שגילויו מתבקש, לבחון אמצעים שפגיעתם בחופש המידע - פחותה", קבע ריבלין בפסק דינו.