בל (ב"ש) 10614-12-10
פעמים רבות, המוסד לביטוח לאומי איננו מכיר בזכויות רפואיות של מבוטח כזה או אחר. לא אחת, המחלוקת בין המבוטח והביטוח הלאומי מתגלגלת לפתחו של בית הדין לעבודה. בסיטואציות כגון דא, עומדת בפני בית הדין האפשרות למנות מומחה רפואי מטעמו. מדובר במומחה אשר אמור לסייע לבור את המוץ מן התבן בנוגע לשאלה הרפואית העומדת על הפרק. חוות דעתו של המומחה הנ"ל הינה בעלת משקל רב. לא אחת, בתי הדין לעבודה הגדירו את המומחה וחוות דעתו כ"אורים ותומים".
יש לכם שאלה?
המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי הדין לעבודה הינם רופאים המופיעים במאגר מומחים מיוחד. האם ניתן לבקש את ביטול מינויו של מומחה בעקבות טענה שהוא מחזיק בגישה "מחמירה"? בעיקרון, המבוטח יכול לבקש את ביטול מינויו של מומחה כזה או אחר. עם זאת, בתי הדין לעבודה אינם נוטים להיעתר בנקל לטענות כגון דא, קל וחומר כאשר הן מבוססות על "תפיסותיו הרפואיות של המומחה". להלן דוגמא למקרה כאמור.
מוצגים פסקי דין בהם נדחו תביעות על בסיס חוות הדעת המחמירה
מדובר בבקשה לביטול מינוי של מומחה רפואי בתיק, וזאת בשל היותו "רופא מחמיר". ראשית, המבוטחת טענה כי הבקשה הוגשה בתוך זמן קצר מעת המינוי, וחוות הדעת טרם נכתבה. שנית, נטען כי מדובר במומחה "הדוגל באסכולה מחמירה". המבוטחת ובא כוחה טענו כי תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בשאלות רפואיות הינן תביעות סוציאליות אשר יש ללכת בהן לקראת המבוטח. נטען כי הנשיאה נילי ארד בעצמה הדגישה שככל שיש מומחה הדוגל ב"אסכולה מחמירה", יש למנות מומחה אחר - במקומו או בנוסף אליו.
המבקשת הוסיפה כי עיון בחוות דעת רפואיות אשר המומחה המדובר נתן בשנים האחרונות העלה כי הוא מתנגד לאסכולות רפואיות המבססות פסיקות של בתי הדין לעבודה בפגימה המדוברת ו"כל התביעות שהועברו אליו הסתיימו בדחייה מחמת חוות דעת מחמירה".
"לא ראוי שבבית דין סוציאלי יתמנה מטעם בית הדין לעבודה מומחה הדוגל באסכולות מחמירות. הדבר נכון שבעתיים בתביעה כגון דא וזאת משום שלא ניתן לחקור את המומחה בחקירה נגדית", נטען בבקשה. בית הדין לעבודה בחן את הטענות אחת לאחת וקבע כי דינן להידחות.
מומחה המצוי במאגר המומחים - ראוי
בפסק הדין הודגש כי המומחה המדובר מצוי במאגר המומחים הרפואיים של בתי הדין לעבודה ומדובר במאגר אשר "נבחן על ידי ועדה מיוחדת ומכוח הנחיות מטעם נשיא בית הדין הארצי לעבודה". השופטת הדגישה כי הימצאותו של המומחה במאגר "העידה על מומחיותו ועל כך שראוי להיעזר בחוות דעת מטעמו בבתי הדין לעבודה".
באשר לפסקי הדין אשר הוצגו על ידי המבוטחת, ואשר בכולם "המבוטחים יצאו עם חצי תאוותם בידם בשל חוות הדעת המחמירה", נקבע כי טענות אלה היו צריכות להיות מוצגות בגיבוי חוות דעת מקצועית. דהיינו, לא היה די בהצגת פסקי הדין בהם נדחו טענות מבוטחים כדי להעיד על גישה מחמירה מצידו של המומחה. זאת ועוד, התקבלה טענת המוסד לביטוח לאומי לכך שישנם גם תיקים רבים שאינם מתפרסמים, ובהם המומחה המדובר הכיר בקיומו של קשר סיבתי (באשר לפגימה נשוא הבקשה) והסוגיה הסתיימה מחוץ לכותלי בית הדין לעבודה.