על פי רוב, כאשר אדם רוכש נחלה במושב, הוא מגיש במקביל את מועמדותו לחברות באגודה. בתום תקופת המועמדות, האסיפה הכללית של האגודה בוחנת את שאלת קבלתו של רוכש הנחלה. מוכרי/רוכשי נחלות מבקשים לא אחת להתנות את הסכם המכר בכך שהרוכשים יקבלו בבוא היום חברות באגודה. בקשה כגון דא מסתמכת אפוא על המלצה של ועד ההנהלה של האגודה לפיה מאושר כי מועמדותו של הרוכש לחברות באגודה התקבלה. כעת, ועל בסיס האישור הנ"ל, המגעים למכירה או רכישה של הנחלה נמשכים בין הצדדים.
יש לכם שאלה?
פורום דיני מושבים | דיני קיבוצים
מיותר לציין כי מדובר בעסקאות הכוללות נטילת הלוואות, תשלום מיסים וכדומה. כיצד אפוא יש לפעול כאשר הרוכש מבצע את הרכישה בפועל, מעביר את הכספים ורושם את הקרקע על שמו, אך הוא איננו מתקבל כחבר באגודה? דוגמא לכך ניתן לראות במקרה הבא.
מדובר באדם אשר רכש נחלה במושב תאשור. הרוכש ביקש לקבל חברות באגודה והוא היה סבור ובטוח שהליך קבלתו אושר. עם זאת, היות והרוכש היה רווק בעת ביצוע הרכישה, האגודה מסרה לו כי מדובר ב"עניין חריג" ועל מנת לדון בקבלתו כחבר באגודה יהיה צורך להעלות את הסוגיה לאסיפה הכללית של האגודה. ביוני 2009, עניינו של הרוכש הונח על שולחנה של האסיפה הכללית. נדונה השאלה האם יש בכלל להתחיל בהליכי קבלת חברות באגודה חרף רווקותו של הרוכש. על סדר יומה של האסיפה נכתב בפרוטוקול "קבלת מועמד למשק".
בסופו של היום, האסיפה קבעה כי הוחלט לקבל את מועמדותו של הרוכש כחבר באגודה. עם זאת, הודגשה ה"בעייתיות והמגבלה" באשר למצבו האישי. כחודש לאחר מכן, ועד ההנהלה התכנס אף הוא ואישר את קבלת חברותו של המועמד. נקבע כי קבלת החברות באגודה על ידי וועד הנהלה הייתה על בסיס דיון ועיון בחוות דעת ממכון פילת. כשנה לאחר מכן, שאלת קבלת החברות של הרוכש הונחה לפני האסיפה הכללית ונדונה במסגרת הצבעה חשאית. כעת, הוחלט בהצבעת הרוב שלא להעניק חברות לרוכש הקרקע.
פניה לרשם האגודות השיתופיות
אי לכך, האחרון פנה לרשם האגודות. במסגרת פנייתו הוא טען כי הוא היה רשום במינהל מקרקעי ישראל כבעל הזכויות בנחלה וקבלתו כחבר באגודה אושרה כבר ביוני וביולי 2009. כמו כן, הרוכש הוסיף כי האגודה הפעילה כלפיו, באופן מגמתי ופסול, קריטריון "שנת מועמדות" אשר לא היה כלול בתקנון שלה. לדבריו, האגודה "התעללה בו" בעקבות פנייה שנעשתה מטעמו להקצאת מכסת מים.
רשם האגודות השיתופיות דחה את טענותיו של הרוכש. ראשית, נקבע כי גם אם בתקנון האגודה לא היה קיים מנגנון אשר חייב מועמדים לחברות, הרי שהיות ומדובר בחבר האגודה הרווק הראשון, עסקינן ב"שאלה חדשה ועקרונית כאשר האגודה נדרשה לבחון האם יש בכלל אפשרות לפתוח בהליכי חברות לגבי המשיג". זאת ועוד, רשם האגודות קבע כי לא היה מקום להתערב בהחלטתה של האסיפה הכללית באשר לדחייתו של המשיג, וזאת משום שעסקינן בשאלה אשר סמכות ההחלטה בעניינה הייתה נתונה לאסיפה.
"רשם האגודות איננו אמור לבחון את הסיבה האמיתית אשר הביאה את האגודה לסרב לקבל את חברותו של המשיג במקרה דנן", נקבע בהחלטה, "ההצבעה באשר לעניינו התקבלה באופן חשאי, ולא ניתן להתחקות אחר הסיבות אשר הובילו את החברים שלא לקבל את המשיג כחבר באגודה. לא הוכחו מה היו צפונות ליבו של כל אחד ואחד מהחברים בבואו לשלשל את פתקו בקלפי, ואם היה ניתן להתחקות אחר השיקולים הללו, הייתה נשמטת הקרקע תחת אלמנט החשאיות מהצבעות כגון דא".
בנוגע להחלטת וועד ההנהלה, רשם האגודות הדגיש כי הוועד איננו מוסמך להחליט בנוגע לחברותו של פלוני באגודה, ותפקידו מתייחס להמלצות לאסיפה הכללית, הא ותו לא. הודגש כי החלטת וועד ההנהלה לא הייתה החלטה אשר חייבה את מוסדותיה של האגודה השיתופית והיא לא הייתה בעלת משקל מכריע באסיפה הכללית במועד הצבעה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
